שינוי

אמונה עצמית – כלי הכרחי לשינוי

הטכנאי היה אמור להגיע לפני 3 שבועות אבל בדרך לפה היו לו הרבה סיבות לביטולים, אני בטוחה שהן היו מוצדקות מבחינתו. אבל אתמול, כשהוא נתן תזמון משוער להגעתו, כבר לא לקחתי אותו ברצינות וברור לי שאם הייתה אפשרות, הייתי כבר מזמן פונה לאחר. וחשבתי לעצמי, כמה פעמים זה קורה לנו עם עצמנו. אנחנו מבטיחים

הפסיכולוגיה של השינוי – חלק ב'

אז מה מונע אתכם מלהצליח בתהליך השינוי שאתם רוצים בו? נשמעת שאלה טיפשית? ממש לא. כדי לבנות שינוי מוצלח, צריך ליצור אותו "תפור למידותיך" כלומר – שינוי שעונה על הצרכים שלך, על הקשיים שלך, ורואה את מקומות הכשל הספציפיים לך. בכתבה הזו אפרט על מספר מכשולים נפוצים, ואתן דוגמאות לדרכי מעקף והתמודדות. האם זה חייב

חלון לעולם הפסיכולוגיה של השינוי

תחום המחקר בו עוסקים ביכולת של האדם ליצור שינוי, לבנות הרגלים או לשחרר הרגלים לא רצויים, נקרא – פסיכולוגיה התנהגותית. בעיקרון, נשמע לנו שאין פה מה לחקור – אם רוצים לשנות, משנים, לא? מתברר, שלא ממש. אנשים הם יצורים אופטימיים, ולכן רובנו בטוחים שאם נרצה משהו, נשיג אותו, נעשה אותו, נתאמץ לקראתו. אבל בפועל,

תזונת ילדים – להגדיל

להגדיל מה כן לעשות, ובגדול, כשהילד או הילדה שלכם רוצים להתחיל שינוי תזונתי? (או דיאטה, כמו שהם והרבה אחרים, קוראים לזה.) אחרי שבכתבה הקודמת דיברתי על צמצום (צמצום ציפיות, צמצום התערבות) בואו נדבר על הרחבה והגדלה. הרכיב הכי חשוב שאנחנו יכולים לצייד בו את הילד שלנו - לפני שהוא מתחיל תהליך שינוי כלשהו, על

"סתם זרקתי עלי משהו"

"לקום בבוקר ולזרוק עלי משהו" זו אחת הפנטזיות הכי נפוצות אצל נשים. יחד עם "לאכול הכל, בלי שיראו עלי" ועם "לזנק בכיף מהמיטה לאימון" מעטות מודות שהן שומרות כל הזמן על מה שהן אוכלות, ושזה נעשה קשה עם השנים. שלא קל להן להתאמן, ושהן מתאמנות הרבה כדי להראות חטובות. מעטות יותר יודו שהן מזריקות

שינוי תזונתי בתקופה של חוסר וודאות

קיימת נטייה אנושית לקבל החלטות ב"התחלה". תחילת שנה, יום-הולדת, יום ראשון... אבל בחודשים האחרונים, הקורונה הכניסה לחיינו דינמיות שאין לה התחלה ואין לה סוף, דינמיות שיוצרת קודם כל חוסר וודאות. ובחיים של אי הוודאות, שלא ברור מה יקרה עוד רגע, שלא לדבר על עוד שבוע או חודש, הפסקנו לתכנן קדימה ולקבל החלטות. כי באמת, איך

קוטל המוטיבציה החבוי

במקרים רבים, רבים מדי, אנשים מגיעים אלי לקליניקה כי כבר "אין ברירה". אין ברירה, יש לי מרתון עוד 3 חודשים ואני יודע שזה מאד ישפיע על התוצאה אין ברירה, כי הבדיקות שלי כבר לא טובות אין ברירה, כי עליתי הרבה יותר מדי, ושום דבר לא עבד עד עכשיו. אין ברירה, כי אני לא מצליחה

השייק הירוק ואני

במשך שנים הסתכלתי על הטרנד הזה של שייק ירוק קצת בסקפטיות. לא הבנתי את ההתלהבות מהירוק ירוק הזה. עם כל הכבוד לוויטמינים, ויש כבוד, לא נראה לי לשתות משקה בריח ובצבע של דשא! חוץ מזה, ופה אני אחשוף קצת מהסנוביות שבי, כל מיני אנשים שכל ההתעסקות הבריאותית שלהם התחילה ונגמרה בשייק, גרמו לי לחשוב שזה

עבור למעלה