ספורט

חזרה לשגרה

אחת השאיפות הגדולות שלנו, בטח בסופו של החופש הגדול, היא "לחזור לשגרה". ויש בה ריגוש, בדיוק כמו בשאיפה לחזור למשקל של לפני ההיריון/מרתון או לחזור לכושר של לפני הפציעה או של "לפני שהגיעו הילדים". העניין הוא שכל סיפור ה"לחזור" הוא... איך אגיד את זה יפה? סיפור נדמה לנו שה-"געגוע" לעבר יגרום לנו למוטיבציה אבל הגעגוע,

"הבת שלי חייבת לרזות"

בת 16. יפיפה, רצינית מאד. מדי. חודשים לקח לי לגרום לה לחייך אלי באמת. היא אוכלת בריא, אמא אומרת לי, ועושה מלא ספורט כבר מגיל 10 היא אצל דיאטנית, אבל רק עולה. "לאחרונה, היא לא מסכימה ללכת אליה יותר, אבל היא חייבת מסגרת, אז באנו" והם באים. כולם. הילדה ושני הורים יחד. שבוע אחרי

הפרעת האכילה החדשה

"הבת שלי ירדה מאד יפה במשקל. היא מתאמנת בחדר כושר והמאמן שלה נותן לה תפריט, אבל לאחרונה יש לה כאבי בטן באופן קבוע, והרופא ביקש שהיא תראה דיאטנית" כשהיא מגיעה היא נראית טוב, אתם יודעים, נערה מתוקה, לא רזה מדי, מטופחת, עם חולצת הבטן הקצרה והמכנסיים הגבוהים והצמודים, כמו כל בנות גילה. היא מספרת

אכילה אחרי אימון ערב

"לאכול אחרי האימון בערב? אבל אני מסיים ב-22:00..." "לא עדיף להפסיק לאכול ב-18:00? " "בדיאטה הקודמת שלי, הפסקתי לאכול מוקדם וירדתי מלא במשקל" "אם אני לא אוכלת בערב, אני קמה רזה ועם בטן שטוחה" נשמע לכם מוכר? אני שומעת את המשפטים האלו המון בקליניקה, אפשר להגיד שאפילו באופן יומי... אז האם לשעת האכילה יש משמעות?

תזונה ומערכת החיסון אצל ספורטאים

החורף, הגשם והקור ממשיכים, והם מעמידים אותנו בפני התמודדות עם הגוף שלנו. זו התמודדות אחרת: לא רק הקושי לצאת לרוץ בגשם או הצמרמורת לפני הקפיצה למים ביום קר. ההתמודדות היא איך ניתן לשמור על בריאותנו בימים בהן מחלות החורף משתוללות סביבנו. כלומר – על מערכת חיסונית מתפקדת במיטבה. במגזין האינטרנטי runpanel פורסמה כתבה שלי בנושא

איך נראה תהליך תזונתי אצלי בקליניקה?

סקרנים לדעת מה קורה בתוך הקליניקה?   מוזמנים לקרוא את החוויות של עמית נבון, לקוח שהגיע לשינוי תזונתי במטרה להתאים את התזונה לפעילות הספורטיבית שלו (ריצה למרחקים ארוכים), ולהוריד במידת האפשר משקל ואחוזי שומן.   לינק לכתבה באתר Bike Panel

התמדה – חלק שני

כשאני כותבת פה על התמדה אני כותבת מדם ליבי (סליחה על הדרמטיזציה).. אני לא מצליחה להתמיד בהוצאת הניוזלטרים שלי, לא מצליחה לכתוב קבוע כמו שהייתי רוצה, ואולי גם צריכה, בשביל העסק שלי לא מתאפרת כל בוקר כמו שתכננתי ועוד מיליון דברים שהייתי שמחה ממש שיהיו חלק מהיום שלי אבל איך-שהוא, אני שוכחת מהם, או

פרפקציוניזם ושינוי לא הולכים יחד

"האויב של הטוב הוא המצוין" פרפקציוניזם נדמת כתכונה להתפאר בה, בראיונות עבודה מציינים אותה כ"חסרון" אידיאלי, תכונה "רעה" שמעידה עליך טובות העניין הוא שמחוץ לראיונות עבודה, יש לתכונה הזו מחירים גבוהים, שהם אילו שהופכים אותה לבעייתית באמת וכדאי להכיר אותם אחד המחירים היקרים הוא "הכל או לא כלום" אם אני לא עושה מעולה, אני

התמדה – זה כל הסיפור

מעוררת השראה הקביעות בה כל שבת תמה, ויום ראשון מתחיל לא חשוב אם זה קיץ או חורף חם או גשם חופש או שגרה. אם היה סופ"ש טוב או לא, ואם השבוע המחכה לנו מרגש או מבאס. עדין, הזמן חולף באותו קצב מתמיד בשלו. ואנחנו? אצל רובינו יכולת ההתמדה מחוברת לתוצאות אנחנו זקוקים לתוצאות כאן,

המושלם הורג את הטוב

מרוץ הסופר אינדורו במסגרת משחקי המכביה ה-21 בת ה-7 מקריינת את מקצה הילדים - "אמא, תראי הוא נפל! הילד עם הקסדה הלבנה. נראה לי שהוא קיבל מכה, האופנוע נפל לו על הרגל. הוא צולע... מישהו לוקח לו את האופנוע ועוזר לו לקום. מסכן, כואב לו, הוא בקושי הולך נראה לי שהוא פורש, הוא זז הצידה"

עבור למעלה