זו סה"כ בדיקה לא מסובכת. למבוגרים גם עושים אותה במקרים רבים ללא הרדמה, אבל כשמדובר בילדה שלך, זה כבר מרגיש שונה. הילדה נסעה עם אבא שלה לבדיקה, והשאירה אותי לעבוד בבית. את הלב שלי היא לקחה איתה. מצחיק היה לראות כמה היא מתרגשת ושמחה לבדיקה הזו. גם את אחיה הגדול פעם הרדימו לניתוחון, וכל
בתהליך אבחון צליאק יש שלב ביניים מתיש וארוך, שבו את יודעת שלילדה שלך יש נוגדנים לצליאק, אבל אסור לך להכניס אותה לדיאטה ללא גלוטן. את גם יודעת שאם יש נוגדנים רוב הסיכויים שיש צליאק. ועדיין, את מחכה לבדיקה הקובעת. שלב ההמתנה לביופסיה. שלב זוועתי. מצד אחד, את מרשה לעצמך לפנטז על האפשרות שזה לא
זה קצת פסיכי, אבל כשאני רואה כמה הילדים שלי אוהבים ממתקים, יש לי ממש עקצוצים במערכת העצבים. בא לי לצעוק עליהם, לקחת להם מהידיים, לאסור עליהם לאכול את הרעל הזה... יו, איך בא לי! והאמת, אני מודה שגם עשיתי את זה שהם היו קטנים. המילה הראשונה שלהם לא הייתה במבה, והם גם לא נגעו
לתזונה שאנחנו צורכים יש השפעה רבה על מצב בריאותנו, על המשקל, על ההרגשה והתפקוד שלנו. העובדה הזו ידועה לרובנו. אבל, למרות הרצון הטוב, בחלק גדול מהמקרים קיים פער בין הידע לביצוע. הסיבות רבות: היצע המזון גדול מאד, הלו"ז של רובנו עמוס ומתיש, לא פשוט לוותר על העוגה או המאפה הריחני עם הקפה של הבוקר
באותו היום בו הרופאה הודיעה על תוצאות הנוגדנים הלכנו ל...פיצרייה. חלק מהכיף שלנו בימי שלישי זה ללכת לאכול פיצה או פלאפל אחרי החוג שלהם. בעיקרון הם כנראה אוהבים יותר פלאפל, אבל הפיצה מגיעה עם ג'ימבורי צמוד, אז ברורה ההעדפה הראשונית. כך, שכל יום שלישי בדרך לחוג עולה השאלה – פיצה או פלאפל, ולא הופתעתי
מה צליאק עכשיו? אין לנו צליאק במשפחה. לפחות לא צליאק מאובחן, ולכן – באמת שלא ציפיתי. והילדה שלי לא נראית "ילדת צליאק" – היא גדלה ומתפתחת באופן תקין לחלוטין, היא מתלוננת "בקטנה" על כאבי בטן, אבל לא משלשלת, לא שוברת עקומת גדילה, לא חסרת תאבון. אבל להבדיל מהורים שאין במשפחה שלהם צליאק, והאבחון נופל
הגעתנו לבדיקה הזו "על הדרך". הגדול, (בן ה-6) התלונן במשך שבועות על "פיפי של כאילו". מרגיש שצריך אבל לא יוצא. ואני, חשבתי שפשוט לא בא לו ללכת לישון... אבל הוא התמיד בתלונה, ואני נשברתי. הלכנו לרופאה. הרופאה, למזלנו, הייתה מאד יסודית. התייחסה ברצינות לתלונה, ועל הדרך גם לחצה קצת על הבטן. הוא אמר שכואב.
"לאכול אחרי האימון בערב? אבל אני מסיים ב-22:00..." "לא עדיף להפסיק לאכול ב-18:00? " "בדיאטה הקודמת שלי, הפסקתי לאכול מוקדם וירדתי מלא במשקל" "אם אני לא אוכלת בערב, אני קמה רזה ועם בטן שטוחה" נשמע לכם מוכר? אני שומעת את המשפטים האלו המון בקליניקה, אפשר להגיד שאפילו באופן יומי... אז האם לשעת האכילה יש
את המשפט "בירה זה אחלה משקה התאוששות" אני שומעת לא מעט, בוורסיות שונות. בעיקר בקיץ. אבל...האמנם? נעשה לכם חיים קלים (לא מתאים לי, אבל יאללה, חם נורא, וקמתי הבוקר "קצרה") – לא!! ויותר מזה, לא רק שאלכוהול על גווניו *לא* יכול להיות תחליף למשקה התאוששות, הוא גם יוצר פגיעה ביכולת הגוף להתאושש ולבנות שרירים.
היא הגיעה אלי לפני שבועיים. בחורה יפה, פעילה מאד ספורטיבית, קרייריסיטית ואם לארבעה. כבר שנים היא שומרת, גם בהריונות עלתה מעט (כולל הריון תאומים!) ובסה"כ יש מספר מועט של קילוגרמים המפריעים לה, שעלו לאחרונה ולא מצליחים לרדת. היא יודעת איך לשמור, היא יודעת בדיוק מה לעשות אבל איך שהוא, הדברים לא עובדים. מה שגרם
