הרזיה

האם ספורט מרזה?

האם ספורט מרזה?  רובנו נשלוף מהמותן את התשובה - "כן". או "ברור"! ספורט שורף קלוריות, ולכן - ספורט מרזה.  פשוט. באמת? במחקר שנערך בשנת 2017 בדקו עד כמה פעילות גופנית תורמת לעלייה בהוצאה הקלורית . התוצאות היו מפתיעות. המחקר מצא שאין קו ישיר בין כמה פעילות גופנית אני עושה, לכמה אנרגיה אני מוציאה. או

ממחר דיאטה! (או…שלא?)

"ההבטחות של יום ראשון/ יום-הולדת/ראש השנה" הן סוג של פולקלור. אנחנו עושים רשימה של מטרות, הבטחות והחלטות, יודעים בדיוק למה זה חשוב לנו, ואז יוצאים לדרך בביטחון מלא שגם נבצע אותן. ולפעמים זה גם עובד יפה. יום, יומיים, שבוע, שבועיים. אבל אז... אז קורים "החיים". תקראו לזה "כוח עליון" או "המציאות". כך או כך,

תופעת הלוואי של החגים – קינאה

תופעת לוואי לא מדוברת של חגי תשרי היא רגש קשה, מעיק והרסני - רגש הקינאה. חגי תשרי כטריגר רגשי בחגי תשרי נוצר שילוב ייחודי בין ימים של חשבון נפש והתכנסות, לבין ימים עמוסי מפגשים משפחתיים סביב אוכל. השילוב הזה עלול להוות כר פורה מאד ל.. השוואות. מחשבות בסגנון - מה הוא עשה השנה, ומה

כלי חיוני להצלחה בדיאטה – מיקוד

אם הייתי שואלת אתכם, מה הכלי הכי חשוב כדי להצליח בתהליכי דיאטה ושינוי תזונתי, מה הייתם אומרים? תפריט? דיאטנית? זמן? פניות? זמינות של אוכל מתאים? כל זה באמת נכון, אבל הכלי החשוב ביותר שונה, והוא בכלל לא קשור לאוכל אלא לכל מטרה שתרצו להשיג. וזהו המיקוד. סיפור קטן 2 דקות לתוך השיעור המדריכה נכנסת

"הבת שלי חייבת לרזות"

בת 16. יפיפה, רצינית מאד. מדי. חודשים לקח לי לגרום לה לחייך אלי באמת. היא אוכלת בריא, אמא אומרת לי, ועושה מלא ספורט כבר מגיל 10 היא אצל דיאטנית, אבל רק עולה. "לאחרונה, היא לא מסכימה ללכת אליה יותר, אבל היא חייבת מסגרת, אז באנו" והם באים. כולם. הילדה ושני הורים יחד. שבוע אחרי

הפרעת האכילה החדשה

"הבת שלי ירדה מאד יפה במשקל. היא מתאמנת בחדר כושר והמאמן שלה נותן לה תפריט, אבל לאחרונה יש לה כאבי בטן באופן קבוע, והרופא ביקש שהיא תראה דיאטנית" כשהיא מגיעה היא נראית טוב, אתם יודעים, נערה מתוקה, לא רזה מדי, מטופחת, עם חולצת הבטן הקצרה והמכנסיים הגבוהים והצמודים, כמו כל בנות גילה. היא מספרת

ניקוי רעלים חלק ב'

האם אפשר להתחיל מהתחלה? בחלק הקודם דיברנו על כך שהשיטות שמדברות על "ניקוי הרעלים" בגוף משווקות לנו על ידי מכירה של צורת מחשבה שעל פניו נראית הגיונית, אבל בפועל, אין לה בסיס מציאותי ופיזיולוגי. אחת הסיבות שאין צורך לנקות רעלים דרך דיאטה, היא שבאופן טבעי, לכל אדם יש מנגנוני ניקוי רעלים מובנים, מולדים. לראשון

ניקוי רעלים חלק א'

יש משהו בפסח, עם הניקיונות והסדר שהוא מביא, דו-משמעית, שגורם לרבים מאיתנו לראות בו התחלה חדשה, נקיה, קצת כמו תחילת שנה. גם מזג האויר מתחמם, והשמש, והבגדים הקצרים מביאים איתם אנרגיות חדשות ומוטיבציה חדשה. אבל האם באמת אפשר לנקות הכול ולהשאיר מאחור את מה שהיה? ויותר מזה - האם כדאי? בקליניקה אני רואה את הביטוי

אכילה אחרי אימון ערב

"לאכול אחרי האימון בערב? אבל אני מסיים ב-22:00..." "לא עדיף להפסיק לאכול ב-18:00? " "בדיאטה הקודמת שלי, הפסקתי לאכול מוקדם וירדתי מלא במשקל" "אם אני לא אוכלת בערב, אני קמה רזה ועם בטן שטוחה" נשמע לכם מוכר? אני שומעת את המשפטים האלו המון בקליניקה, אפשר להגיד שאפילו באופן יומי... אז האם לשעת האכילה יש משמעות?

מי קובע עליך?

מי המשפיע העיקרי על החלטות התזונתיות שלכם? ההורים שלכם? חברים? רופא? המדיה החברתית? מאמן הכושר שלכם? הסלב התורן שאתם עוקבים אחריו? דיאטנית קלינית? עצוב לשמוע אבל אם חשובה לכם התזונה, יש סיכוי גבוה שאתם מקשיבים לאנשים הלא נכונים... מחקרים מראים כי אנשים מאמצים המלצות תזונה מאנשים ש... נראים טוב, שמשווקים היטב, שמוכרים להם

עבור למעלה