בניית הרגלי התזונה של ילדים היא עבודה זוגית.
אבות ואימהות משפיעים באופן שונה על האכילה, ההרגלים ואפילו משקל הילדים
מה כל אחד יכול לעשות כדי לתרום לבניית הרגלי אכילה בריאים בבית, ואיך נשתף פעולה?
אחת המטופלות שלי שמאד אוהבת לאכול בשר ומוצרי חלב, ופחות "בעניין" של סלטים, מספרת שהיא גדלה בבית עם אמא טבעונית, ומתארת אותה כ"חולת בריאות" שאסרה להכניס הביתה מוצרים מהחי, ותמיד אכלה "מושלם".
היום, שנים רבות לאחר מכן, בשר זה האוכל שהיא ואם האחים שלה הכי אוהבים …
ואבא? שאלתי.
"הוא אוכל הכל". היא אמרה. "איתו היינו יוצאים כל הזמן לאכול בחוץ. אימא לא ידעה…"
*****
מספר התשובות לשאלה "מה זה להיות הורה טוב" היא כמספר ההורים…
כל תשובה מחוברת ישירות לשנות ילדותנו הראשונות.
איך גידלו אותנו, מה הבנו, ומה לדעתנו היה "טוב" ומה "לא טוב".
ובגלל שהתפיסות האלו כל כך עמוקות בנו, כשאנחנו הופכים להורים, כל דילמה הורית קטנה עלולה להידרדר למלחמת עולם…
לדוגמא – תינוק בן שנה נופל, ומתחיל לבכות.
אם אחד ההורים מאמין בהורות מכילה ורכה בעיקרה והשני מצדד בהורות מאתגרת ודורשת יותר,
נראה את אחד מהם רץ לחבק ולסייע, בעוד השני ינסה לעצור אותו, כדי שהתינוק ינסה לקום לבד.
במקרים כאלו, כשאנחנו יושבים בשני קצוות מנוגדים מבוצרים בצדקנו, המצב עלול להידרדר בקלות,
באחת משתי הדרכים הבאות –
1. אחד מוותר, אבל נותר ממורמר וכועס, והשני "מנצח",
או –
2. אף אחד לא מוותר, ואז כל אחד מקצין את העמדה שלו, כדי "לתקן" את ה"נזק" שהשני גורם לילד.
גם פה וגם פה כולם (שני בני הזוג, הילד והזוגיות) מפסידים.
****
זוגיות, ילדים ו…אוכל
תזונה היא אחד הנושאים הטעונים והרגישים שאנחנו נושאים איתנו מילדות מוקדמת,
וככאלו, הם אחראיים לקונפליקטים רבים בין בני זוג.
אם יש הורה אחד שמאד חשוב לו שהילדים יאכלו בריא, בצד השני יכול היות הורה שיזרום איתו ו"יישר קו" גם אם זה לא נראה לו משמעותי,
או לחילופין הורה שיחשוב שזו תפיסה קיצונית וינסה לרכך אותה באופן כזה או אחר.
במצב כזה, שאלות כמו: האם יש בבית ממתקים או לא, כמה להגביל, ומה הילדים אוכלים, הן לא סתם "חילוקי דעות".
הן דילמות שנוגעות במקום הכי הכי רגיש שלנו – איזה אבא/אמא אנחנו…
אם אחד ההורים בוחר לקחת צעד אחורה ולוותר, זה יקל על המצב רק בתנאי שהוא באמת מקבל את דעתו של האחר.
אם לא, והוויתור נעשה רק כדי להשיג "שקט תעשייתי", במשך הזמן, בשקט בשקט, אותו הורה שנשאר ממורמר וכועס,
ימצא דרך להביע ולהנכיח את דעתו.
איך?
יש מי שיקנה מחוץ לבית את מה שההורה האחר "לא מרשה", ויפנק או יפצה את הילדים בסתר,
ויש מי שימשיכו לאכול בעצמם "דווקא" את מה שההורה האחר לא מרשה, בתוך הבית או מחוצה לו, עם או ליד הילדים.
והילדים?
הילדים רואים הורה אחד מקפיד ושומר, אוסר ו"מבאס", והורה אחד כייפי, משוחרר, שנתפס כ"מורד", או אפילו "שובב", ועצמאי…
התוצאה?
ילדים שחושבים שלאכול "לא בריא" זה כיף, (ולא חשוב איך "לא בריא" מוגדר בבית שלכם – חטיפים, ג'אנק או בשר),
וכשהם גדלים ברור להם כמו מי הם רוצים לאכול…
כמו מי שנהנה יותר, כמובן!
לא סתם מגדריות: מה המחקר מגלה על אבות ואימהות?
הדוגמה של "אמא שומרת ואבא זורם" (או להפך) אינה מקרית.
מחקרים בתזונת ילדים מראים כי אימהות ואבות משפיעים על הרגלי האכילה של הילדים בדרכים שונות לחלוטין:
- אימהות משפיעות בעיקר כמנהלות הבית:
הן מעורבות יותר בתכנון, בקניות, בהכנת הארוחות ובשמירה על מגוון המזון והאיכות שלו (ירקות, פירות, חלבונים). - אבות משפיעים בעיקר כמודל התנהגותי (Modeling):
ההשפעה של האב נובעת פחות מניהול התפריט היומיומי ויותר ממה שהוא אוכל בעצמו, איך הוא מתנהג סביב אוכל,
ומעמדתו כלפי פעילות גופנית.
למעשה, מחקרים מראים שילדים נוטים לחקות את הרגלי האכילה והפעילות של אבא יותר מאשר את אילו של אמא!
פירוש הדבר הוא שכשאבא אוכל ג'אנק בסתר, או מציג את הדרישה לתזונה בריאה כ"שיגעון של אמא",
הוא יהיה ככל הנראה מודל חיקוי "מגניב", אבל לאו דווקא מודל חיקוי נכון ומיטיב לילד/ה שלו.
מצד שני, אותו דפוס למידה מחיקוי נותן לאבא המון כוח בעיצוב האכילה והגישה לאוכל של ילדיו.
כל שינוי קטן בהתנהגות האישית שלו (בחירת מים על פני שתייה ממותקת, או אכילת ארוחה מזינה), ייצר שינוי באכילה של הילד.
ממה אבות צריכים להיזהר?
מחקרים הראו שלאבות יש נטייה גדולה יותר מאשר לאימהות, להגביל את הילדים התנהגויות אכילה ולאסור אכילה של מזונות מסוימים.
בנוסף, נראה שאבות לוחצים יותר על הילדים לאכול, אבל גם מודאגים יותר ממשקלם.
התנהגויות אלו נקשרו במחקר לסיכון גבוה יותר לפיתוח בעיות אכילה, ולכמיהה מוגברת של הילד למזון ה"אסור".
כלומר,
כאבא יש לך המון כוח בעיצוב האופן בו הילד שלך יאכל היום ובעתיד, וגם המון כוח על יצירת דימוי הגוף שלו.
וכן – זה נכון גם ביחס לילדות.
כללים בסיסיים – מה נעשה כדי שהילדים שלנו יאכלו בריא?
- ותרו על הקיצוניות, זה לא אטרקטיבי.
מילים כמו "אסור", או "זה רעל" לא באמת ימנעו מילד לקחת גומי מסוכר שמחלקים בקייטנה.
אם כבר, אז כנראה שלהפך. - אל תשדרו מסכנות בסגנון "להיות יפה/בריא זה כואב".
זה לא מוכר טוב…
תהיו משווקים טובים של המזון שאתם רוצים שהם יאכלו, בכך שתאכלו בעצמכם ממנו, ותהנו ממנו באמת.
אי אפשר לעבוד על ילדים… - תפעלו יחד ותמצאו את הדרך שנכונה לכם, ולבית שלכם.
זה בסדר שאחד מכם אוכל בריא יותר מהשני!
וזה בסדר להתפשר ולמצוא את שביל הביניים, ששניכם יכולים לחיות איתו בטוב.
המופע הדרמטי של "הורה שומר והורה מורד", הוא זו שפוגע בילד/ה שלכם.
נסו לבנות ביחד שפה שונה, משלכם, ביחס לאכילה בבית.
שפה ללא איסורים גורפים, ללא ביקורת על אופן האכילה או הערות על המשקל והמראה.נצלו את הייחודיות שלכם!
-
- אמא: נצלי את המעורבות והניהול הטבעי לייצור סביבה ביתית מגוונת ומזינה,
אך שחררי את העומס והשתדלי שלא לפעול מתוך לחץ או פיקוח יתר. - אבא: נצל את הפוטנציאל הגדול שלך להיות "מודל חיקוי" עבור הילד/ה שלך.
בכך שאתה תבחר באוכל בריא, תשתה מים ותימנע מצריכה של חטיפים מול הילדים, תיצור השפעה עמוקה ומעצבת על הרגלי האכילה שלהם לחיים.
- אמא: נצלי את המעורבות והניהול הטבעי לייצור סביבה ביתית מגוונת ומזינה,
בהצלחה!
נכון, זה לא פשוט לעשות את זה לבד. מוזמנים ליצור קשר לתאום שיחת אבחון 0544998510
השאר תגובה