ריכזתי כאן עבורכם את כל התשובות לשאלות הבסיסיות ביותר הקשורות למהות מחלת הצליאק
מטרת הכתבה הזו היא לשמש אתכם כצליאקים או כהורים לילדים עם צליאק אל מול כל מי שצריך לדעת יותר על המחלה.
ידע מונגש באופן ברור מצמצם פחד וחשש ויכול להקל מאד על מי שמטפל ונפגש בצליאק באופן קבוע.
אל תהססו לחלוק את המאמר הזה.
צליאק זו מחלה אוטואימונית
מחלה אוטואימונית היא תגובה לא פרופורציונלית של הגוף לנוכחות גורם מסוים,
במקרה הזה חלבון הגלוטן.
התגובה היא דרך הפעלה מוגברת של מערכת החיסון, שמתקיפה את אותו גורם,
ובעצם מכניסה את הגוף למצב בו כל הזמן הוא נלחם ב…כלום.
ההתקפה המתמשכת של הגוף על הרכיב הזה היא הבעיה,
כי נוצר מצב תמידי של דלקת, שפוגם קודם כל במערכת העיכול, אבל גם במערכות אחרות.
צליאק אינה מחלה של מערכת העיכול
המראה ה"קלאסי" של צליאק היה בעבר ילד בתת תזונה – רזה וקטן עם בטן נפוחה.
היום כמעט ולא נראה את התמונה הזו.
זו הסיבה שמחלת הצליאק קרויה גם "מחלת אלף הפנים".
היא מופיעה במגוון גדול של מופעים, רובם הגדול יכול להתאים גם למצבים רפואיים – פיזיולוגיים או רגשיים, אחרים.
במופע הקל לאבחון נראה את אילו שיסבלו מכאבי בטן קבועים, בעיות גדילה ושלשולים,
אבל הם רק חלק מהחולים, ואותם יהיה קל לאבחן.
אחרים יסבלו מעצירויות, גדילה לא מיטבית, חוסר תאבון, קושי בשינה, אנמיה שלא משתפרת למרות טיפול,
חוסר ריכוז, מצבי רוח, תשישות, בעיות בפוריות,
משקל נמוך או עודף משקל, ועוד סימפטומים רבים.
זו הסיבה שקיימת הסברה שישנם היום באוכלוסייה העולמית יותר צליאקים שלא אובחנו מאשר מאובחנים.
כלומר – שיש לפחות פי שניים חולים.
הייתם מאמינים?
צליאק זו לא רגישות ולא אלרגיה לגלוטן
רגישות זה מצב בו הגוף לא מרגיש נוח עם רכיב מסוים, אבל אין תגובה חיסונית,
ובמקרים רבים אם אקח מהרכיב הזה מעט, לא ארגיש בכך.
גם אם כמותו קטנה מאד ולעיתים גם בחשיפה עקיפה כמו דרך מגע או נשימה.
צליאק שונה, ולכן ילד עם צליאק לא צריך להיות מורחק מסביבת גלוטן או ממי שכן אוכל גלוטן.
גם אם זה איתו בשולחן, גם אם זה איתו בכיתה.
ישנם כללי ניקיון שחשוב לשמור אבל, מאד חשוב לי להגיד – אין שום סיבה להרחיק את הילד משאר הקבוצה גם בשעת אוכל.
צליאק זו מחלה כרונית, לא אקוטית
לא מתים ממנה ישירות, אבל הנזק שהיא מייצרת יכול להיות בלתי הפיך.
האדם הצליאקי יכול להגיע למצבים בריאותיים קשים מאד,
לא בגלל חשיפה חד פעמית ולא בגלל נקודת זמן בה לא שמר באופן מלא.
המחלות הנלוות יתפתחו באופן עקיף.
כלומר לא כי עכשיו אכלתי מוצר שהכיל גלוטן, אלא כי הגוף יצר דלקתיות לאורך זמן
ותפקוד אברים רבים כולל כי דם, לב, אברי מערכת העיכול והפריות נפגע בצורה שהיא לא הפיכה.
אי אפשר להחלים מצליאק, אין תרופות לצליאק
כמו כל המחלות האוטואימוניות, גם צליאק לא חולפת.
לא עם הזמן לא עם ההתבגרות ואפילו לא אם החולה אוכל גלוטן ולא כואבת לו הבטן.
הגוף ייצר את הנוגדנים, והם יישארו שם וימשיכו לעשות את תפקידם נאמנה (יש שיאמרו, נאמנה מדי) -להתקיף כל נוכחות של גלוטן בגוף.
לכן, אין תחליף אחר מהימנעות מלאה מגלוטן לכל החיים
צליאק זו מחלה גנטית
היום יודעים בוודאות לזהות את הרצפים הגנטיים הרלוונטיים
אבל היא לא עוברת בהכרח מהורה לילד
יש לא מעט משפחות שלמרות שלהורים אין צליאק לילדים יש.
מוזר אולי, אבל מאד רווח.
מה שכן נראה, שבבתים שבהם יש במשפחה מחלות אוטואימוניות אחרות,
כמו סכרת למשל, הסיכון לצליאק גדל מאד.
וכן – נוכחות הצליאק מעלה סיכון למחלה אוטואימונית נוספת אצל אותו אדם.
ובאחוזים גדולים יותר אם הוא לא מקפיד על הימנעות מלאה מגלוטן.
צליאק יכולה להתפרץ בכל שלב בחיים
זו אינה מחלת ילדות. היא יכולה להיות מאובחנת בכל שלבי החיים.
אפשר לראות במחקרים שכמו בכל מחלה אוטואימונית אחרת,
גורמים סביבתיים מסוימים יכולים להאיץ את ההתפרצות.
למשל מחלה, לחץ חריג, אירוע טראומטי, חוויה מערערת יכולים לדחוף את הגוף לשפעל את הגן סביב אותו אירוע.
היום מדברים גם על הקורונה כמחלת דחף להתפרצות מחלות אוטואימוניות.
אבל – חשוב לומר – גם בלי האירוע המחלה הייתה יוצאת לאור, במוקדם או במאוחר.
השאר תגובה