עם השנים השתרש השימוש במונח "מחזור"  לתיאור ימי הווסת, אבל זה לא מדויק – המחזור הוא כל מה שקורה במהלך החודש: ההכנה לביוץ, הביוץ, שחרור הביצית שאינה מופרית וקבלת הווסת. וחוזר חלילה.
כלומר, נשים בשנות הפוריות נמצאות במחזור כל הזמן…

במהלך המחזור מתקיים מעגל הורמונלי שנע בין שני קצוות  – רמות גבוהות של אסטרוגן ורמות נמוכות של פרוגסטרון, שמגיעים לשיאם בשחרור הביצית מהשחלה, ואז ירידה של האסטרוגן ועליה של הפרוגסטרון עד שחרור הביצית הלא מופרית מהרחם והגעת הווסת.

אמצעי מניעה הורמונליים "משטחים" את המחזוריות הזו, ומיצרים מצב בו ההורמונים פחות או יותר קבועים לאורך החודש, ובכך מונעים ביוץ ומחזור וגם מפחיתים את התופעות הנלוות.

נתחיל בהיכרות קצרה עם "השחקנים הראשיים"
האסטרוגן הוא שם כולל ל-3 הורמונים, שמופרשים מהשחלות ומהגופיף הצהובה שמתפתח במהלך ההכנה של הרחם להריון. העלייה בהפרשת האסטרוגן מאפשרת לרירית הרחם להתעבות, להתפתחות צינורות החלב בשד כחלק מהכנת הגוף לקליטת ביצית מופרית.

הורמון נוסף שעולה כחלק מהכנת הגוף להריון הוא ה-FSH שתפקידו הראשוני בנשים הוא לאפשר הבשלה של זקיק בו תתפתח הביצית. ההורמון הזה מופרש מבלוטת יתרת המוח.
באם לא מתרחשת הפריה, רמות ה-FSH משיכות לעלות, והן נשארות גבוהות גם במהלך השבוע הראשון אחרי הווסת במטרה לעודד התפתחות זקיקים חדשים.

לאחר הביוץ מתחילה הפרשת פרוגסטרון מהשחלה. תפקידו להמשיך ולעבות את רירית הרחם כדי להכין את הגוף להריון. כאשר אין הפריה, הגופיף הצהוב שממנו מופרש עיקר הפרוגסטרון מתנוון, ורירית הרחם נושרת בעקבותיו – כלומר, מגיעה הווסת.

כאשר ישנה הפריה ימשיך הפרוגסטרון להיות מופרש מהגופיף הצהוב ומהשלייה.

עד כאן הפיזיולוגיה המוכרת.

*********

העניין הוא, שהשינויים ההורמונלי שציינתי לא מוגבלים בהשפעתם לאברי הרבייה – הרחם והשחלות.

הורמונים נודדים בדם ומשפיעים על מגוון מערכות אחרות ומורכבות, גם אם הן לא היעד הראשוני שלהן.
במקרה של הורמוני המין, הנוכחות שלהם משפיעה על גם מערכת עצבים, השרירים, העיכול, ואפילו חודרת את המחיצה המפרידה בין הדם לתאי המוח.

כתוצאה מכך, כל אישה תחווה מנעד אחר של סימפטומים, שאינם רק פיזיים-קלאסיים, שיכולים לנוע בין קלים מאד לחמורים מאד, ושיכולים גם להשתנות  בין מחזור למחזור ובין תקופת חיים אחת לאחרת.

בגסות, נוכל לחלק את החודש ל-3 – "ימים אסטרוגניים", "ימים פרוגסטרוניים" וימי הווסת.

בשבועיים הראשונים של המחזור, רמת האסטרוגנים הגבוהה אחראית לכך שהאישה נתפסת, וגם מרגישה, אטרקטיבית יותר – אילו הימים בהם השיער מסתדר טוב, העור זורח, שהחשק המיני עולה, הריכוז עולה, מצב הרוח טוב, הסבלנות בשיאה, ויחד איתה גם היכולת לדאוג לאחרים.

פיזית, הביצועיים הספורטיביים יהיו מיטביים, הגמישות והיציבה משתפרים, השרירים מרגישים חזקים יותר, האנרגיות גבוהות, והפעילות הפיזית נתפסת הקלה ונעימה יותר.

גם התיאבון מושפע מנוכחות האסטרוגן. אילו ימים בהם קל לנו יותר להקפיד על התזונה הבריאה, על הדיאטה, ולהימנע ממזונות מסוימים. אילו ימים שכיף לנו לאכול ירקות, לאכול קל, ואפילו לוותר על האוכל. אנחנו בחוויה של שליטה מלאה על מה אנחנו אוכלות, על האימונים שלנו, על היכולות הפיזיות ומרגישות "שניצחנו".

אחרי ביוץ ב"ימים הפרוגסטרוניים", בהם עולה גם הורמון ה- FSH ובחסותו, מתחילה תנועה אחרת, מהחוץ פנימה.
אילו ימים בהם מצב הרוח משתנה. מערכת העצבים שלנו רגישה יותר, וקשה לשאת רעש, להקשיב ולשמוע אחרים, הסבלנות יורדת.
גם כלפי עצמי אני פחות רואה את ההישגים וההצלחות שלי, אלא יותר את הכישלונות. ואם נקשיב היטב, נשמע שם שאלות עמוקות יותר – כמו מה נכון לי, האם אני במסלול שטוב לי…וכד'.

לפי גישת "המודעות לפוריות", בשלב הזה בחודש האינטואיציה הנשית מתחדדת, ואם נדע להקשיב פנימה, לנקות את הדרמה שמגיעה מההורמונים, ונתייחס לזה כתקופה שבה עולות לנו תובנות והתבוננויות חשובות, נוכל להיעזר בה כדי לחשב בצורה מחוברת את צעדינו קדימה.

ההתכנסות פנימה בימים האלו מתחילה מכך שהגוף עסוק בהכנת התשתית לקליטת הריון, והיא באה לידי ביטוי גם ברמה הנפשית והרגשית.
הפגיעות והרגישות עולה, האישה עסוקה יותר בצרכים שלה, ופחות רואה מה אחרים צריכים ממנה.
בימי הווסת עצמם, התנועה הזו פנימה מגיעה לשיאה.
יש נשים שידווחו בימים אלו על כאב, חולשה, עייפות מוגברת וגם על קושי לצאת לפעילות גופנית.

ספורטאיות חשופות יותר בימי טרום ווסת והווסת לפציעות ולנפילות, בנוסף לכאבים שעלולים להפריע לביצועים המיטביים שלהן. הגמישות יורדת, השרירים מרגישים חלשים יותר, ואפילו המנעד הקולי משתנה (עד כדי כך שיש זמרות אופרה שלא שרות בימי הווסת שלהן).

מבחינת תיאבון, כשהפרשת האסטרוגן מתחילה לרדת, מתחילה לעלות תחושת הרעב בגלל ירידה בהפרשת הורמון הלפטין שנקשר אליו ואחראי לתחושת השובע. במקביל חלה ירידה גם בהורמונים אחרים כמו דופמין שמשפיעים על מצב הרוח שלנו. זו אחת מהסיבות שהצורך במתוק מתחיל לעלות יחד עם הצורך באוכל חם, משביע וממלא.

החדשה המשמחת היא שגם קצב חילוף החומרים עולה קצת בימים אלו, ולכן גם נשרוף מעט יותר קלוריות. (מעט. כן, כתבתי מעט)

חוסר ההבנה של המחזוריות הזו, וההשתנות הדרמטית לעיתים, שלה, ביחד עם חוויה של חוסר שליטה, יכולה להיות מטלטלת, בעיקר כי "הימים האסטרוגניים" שלנו מאד מתוגמלים חברתית ותרבותית.

אישה יכולה להרגיש שבמקביל לדר' ג'קיל, מסתתר בה גם מיסטר הייד, שמתפרץ בצורה בלתי נשלטת כמה ימים כל חודש, ובאופן מעשי – ממש יוצר נזקים ו"הורס" את כל מה שנבנה.
אין פלא שאנחנו מנסות לשטח את המחזוריות הזו בעזרת כדורים.

*********

איך נוכל להתאים עצמנו לשינויים ההורמונליים החודשיים?

קודם כל, היכרות שלנו עם מה שקורה לנו בגוף ועם התגובות שלנו לשינויים היא קריטית!
אז בשלב ראשון אני ממליצה לשחרר את רגשי האשמה, ולהתחיל לערוך מעקב מסודר אחרי השינויים במצב הרוח, בתאבון, ביכולות הפיזיות, בסבלנות ובכל פרמטר אחר שחשוב לכן.

בשלב השני, כשנבין את ההשפעות האישיות של המחזוריות הזו, נוכל גם לווסת בין הדרישות שלנו מעצמנו לבין צורכי הגוף, ולמצוא פתרונות מתאימים.

למשל – אם אני מזהה את הצורך במתוק יום לפני המחזור, אני יכולה לשלב אותו בתזונה בהתאמה.

או אם אני יודעת שאני חווה נפיחות גדולה בשבוע לפני, לא אלחץ מעליה במשקל בימים האלו ואולי אפילו אקפיד לא להישקל בהם.

גם את האימונים ניתן להתאים למחזוריות, וכן את הציפיות שלנו מהתוצאות ואת רמת הזהירות בה ננקוט כדי לא להיפצע.

*********

מה קורה להורמונים שלנו החל מאמצע שנות ה-30?

בשנים הללו ההשפעה ההורמונלית עולה שלב. ועל זה, בחלק השלישי בסדרה

ואם לא קראתם את החלק הראשון אל תפספסו הוא כאן