נכנסת לגיל המעבר ומרגישה שמשהו בגוף משתנה? את לא מדמיינת.
הירידה באסטרוגן משפיעה על כל מערכות הגוף – וזה מחייב לארגן מחדש את הגישה לתזונה ולאורח החיים.

דיאטנית קלינית וספורט מסבירה מה קורה, ואיך את יכולה לקחת שליטה מחודשת על הבריאות שלך.

******
למה אישה בוגרת, בת 35, 40, 45, 50,
שמתעסקת בתזונה כבר שנים (או עשורים…), ומכירה את עצמה ממש טוב,
למה היא צריכה עכשיו ללמוד מחדש על תזונה מנקודת המבט של גיל המעבר?
מה השתנה?
שאלה מעולה.
מה באמת השתנה בגוף שלך עם גיל המעבר, שדורש לעשות "restart" לכל מה שחשבת שאת יודעת על תזונה?
במילה אחת?
הכל.

חלק ראשון – מה קורה לי?! ולמה??

מי שאחראי לכל השינויים האלו הם ההורמונים…ובעיקר האסטרוגן.

המשחק ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון מתחיל כבר בשנות ה"פרי-מנופאוזה" הקודמות להפסקת הווסת, ומאתגר אותנו ברמות רבות. לא תמיד נדע שהוא הגורם, אבל ככל שנתבגר, הווסתות ישנו, יתארכו או יתעכבו, עד לרגע בו נוכל להכריז על שנה מלא ללא ווסת. כלומר על הרגע בו אנחנו נמצאות במנופאוזה.
תהליך הגמילה מאסטרוגן נמשך לאורך כל אותן שנים, ולא נגמר עם סיום הווסת.
זו תקופת הפוסט-מנופאוזה, שיכולה להימשך כמה שנים אצל חלקנו, ועד כל החיים אצל אחרות.

איך יתכן שלאסטרוגן יש כל כך הרבה השפעה?

כי לכל תא בגופנו, החל מתאי המוח, ועד תאי השערה, העצם, הלבלב, הלב, ובכלל,
לכל תא בגוף שלנו, הנשים, יש קולטנים לאסטרוגן….
ולכן, כל מערכות הגוף שלנו, כל תפקודי הגוף שלנו, שמחווטים לפוריות וטיפול,
משתנים.
אבל זה לא הכל.
תנודות האסטרוגן מתניעות מפל של שינויים, שיוצרים בגופנו סערה הורמונלית,
שסוחפת לתוכה עוד הורמונים, וביחד הם מייצרים מעין "צונמי הורמונלי" שמשפיע על כל מערכות הגוף שלנו.

ואיך זה בא לידי ביטוי?

בהמון דרכים. למשל –

רמות המלטונין יורדות, והשינה שלנו נפגעת, בין אם זה קושי להירדם או יקיצות במהלך הלילה.

הורמוני שובע והרעב משתנים. תחושת הרעב עולה, ורמת השובע יורדת

רגישות התאים שלנו לאינסולין יורדת, ונוצרת תנגודת לאינסולין, מה שמעלה את הסיכון לסוכרת, אבל, גורם לנו דווקא לחפש יותר מתוק ו.. פחמימות.

תאי העצם עוברים ממוד של שמירה על שיווי משקל בין בנייה לפירוק, למוד מואץ של פירוק.

כתוצאה מכך, הסיכון לשברים עולה משמעותית, במיוחד אצל מי שיש לה היסטוריה של אוסטאופורוזיס במשפחה או, לחילופין לא בנתה עצם חזקה מספיק בגיל ההתבגרות.

תאי השריר עוברים האצה בקצב פירוקם, והספורט שעשינו עד כה, וששמר עלינו יפה הופך להיות פחות אפקטיבי, ואנחנו נחלשות.

תאי המוח שלנו קולטים פחות טוב אנרגיה זמינה, ולכן הריכוז, הזיכרון ויחד איתם החיוניות, הכוחות הנפשיים, המוטיבציה, התשוקה (לא רק המינית. כלומר, גם, אבל בכלל – התשוקה לחיים, לעשייה, להתקדמות) יורדים.

ואילו רק כמה דוגמאות…

בתמונה לפניכן תוכלו לראות איך הירידה באסטרוגן משפיעה ישירות על הורמונים הקשורים לאכילה, למשקל ולנראות שלנו.
מדהים איך אין השפעה שהיא אחת, הכל מעורבב, נוגע אחד בשני, משפיע זה על זה…
השינויים יבואו לידי ביטוי גם דרך בה אנחנו אוכלות, גם באופן בו מערכת העיכול שלנו מגיבה למזון, וגם באופן בו הורמונים אחרים הקשורים לעיכול, ספיגה, וניצול רכיבי המזון בגוף ישתנה.

אי אפשר לפספס. הגוף שלנו עובר שינוי מאד משמעותי.

לסיכום החלק הזה – 

גיל המעבר הוא אתגר לא פשוט לפיצוח– אבל הוא גם הזדמנות.
הזדמנות ללמוד מחדש את הגוף שלך, ולהתחבר אליו בדרך עמוקה יותר.
הזדמנות לקחת שליטה על החיים שלך, על הבריאות שלך ועל האופן בו תתבגרי.

על ידי התאמת תזונה ואורח חיים בגיל הזה תוכלי לשנות את איכות החיים שלך, עכשיו ולעשורים הבאים.

איך עושים את זה? תצטרפי אלי לכתבה הבאה

****

רוצה עוד מהטוב הזה? בצדק!! האתר שלי מלא ידע וכלים.

עוד בנושא הזה אפשר לקרוא בכתבות האלו-
מעברים-הסיפור ההורמונלי,
כתבות על המחזוריות הנשית –כאן וגם כאן
על הקשר ההורמונלי להשמנה –בכתבה הזו
וגם פה – בכתבה מרתקת על הורמוני רקמת השומן

אפשר שלעקוב אחרי וליצור איתי קשר גם ברשתות החברתיות – פייסבוק ואינסטגרם