המצווה הכי משמעותית בחנוכה היא דווקא לא אכילת סופגניות
(אני יודעת שאת המומים 😊 )
אלא הגדלת האור שאנחנו מפיצים במטרה להאיר גם את הסביבה ולהוסיף לאור של האחרים

אז חשבתי להאיר לכם על כמה מיתוסים שגויים
שהורסים לכולנו את התזונה, את הדיאטה, ולפעמים את מצב הרוח
ואולי דרך זה לתרום את שלי לחג היפיפה הזה

אז לכבוד 8 נרות, יש לי 8 מיתוסים עבורכם.
את המיתוס האחרון, לכבוד השמש, שפורסם בכתבה המקורית בדף הפייס שלי, תוכלו לקרוא פה באתר בכתבה נפרדת בשם "האם תזונה זה מדע?"

קריאה מועילה ומנה!

1. צריך לספור קלוריות כדי לרדת במשקל

   לא. ממש לא.

   לא צריך לספור ויותר מזה, האמת שמסתירים מכם היא שאי אפשר לספור קלוריות.

   שיטות ההערכה לכמה קלוריות יש בכל דבר הן, בדיוק כמו שהן נקראות – הערכה, וככאלו הן לא מדויקות, ולא מאפשרות לדעת באמת כמה קלוריות צרכתם גם אם שקלתם ומדדתם את כל רכיבי המנה.

2. כמות הקלוריות במזון מאפשרת לדעת כמה הוא משמין

   לא

   זה לא כמה קלוריות אכלת (שכאמור, אי אפשר באמת לדעת) אלא זה מה המקור של הקלוריות הללו,

   כדי לדעת איך מזון מסוים ישפיע עלינו צריך לדעת הרבה יותר מכמה קלוריות יש בו. למשל מה הרכב המזון, מה הרכב הארוחה, ואפילו חשוב יותר מי אוכל, מתי ואיך…

   בקיצור – אי אפשר לקרוא למזון מסוים "משמין" כמו שאי אפשר לטעון שמזון אחר "לא משמין"

3. ספורט מרזה כי הוא שורף קלוריות

   לא

   ספורט יכול לעזור בירידה במשקל, אבל לאו דווקא בגלל הקלוריות שנשרפות, אלא בעיקר בגלל התהליכים המטבוליים שהוא מעורר בגוף, וגם זה רק בתנאי שהעובדה שאני עושה עכשיו ספורט לא גורמת לי לאכול יותר

4. יש לי שעון! אני יודעת כמה אני קלוריות אני שורפת באימון

   אני מניחה שניפוץ המיתוס הזה יבאס מאד הרבה אנשים

   אבל לא, אתם לא באמת יודעים כמה אתם שורפים באימון.

   השעונים על סוגיהם בנויים על משוואה מתמטית, שמעריכה את כמות הקלוריות שאתם יכולים לשרוף התאמה לגיל שלכם, המין, ואולי לפי הדופק

   כמו ביחס לקלוריות שאמרנו קודם, זו הערכה מאד כוללת, וחבל להכניס אותה לשיקולי בניית התפריט שלכם כאילו היא אמת מדעית.

   היא לא

   כמה תשרפו באמת באימון מאד אינדיווידואלי, ומשתנה עם הזמן, ולא רק בגלל הגיל

   והיי – גם זה קשור למה אתם אוכלים וכמה…

5. צמחונות וטבעונות הן צורות אכילה בריאות יותר

   לא

   כשאני אומרת "צמחוני" או "טבעוני" אני אומרת מה האדם לא אוכל,

   אבל תזונה בריאה מתייחסת למשהו אחר

   למה אני כן אוכלת

   ואם אני נמנעת מבשר זה לא אומר שאני כן אוכלת טוב

   ואם אני נמנעת מגבינות, ומוצרי חלב, זה לא אומר כלום על מה שאני מכניסה לגוף שלי

   כלומר – אני יכולה להיות צמחונית או טבעונית ולאכול גרוע, ממש גרוע

   ואני יכולה להיות "אוכלת כל" ולאכול מאד בריא ….

   אל תפלו לפח הזה

6. לא בריא להיות שמן

   זה מיתוס קצת טריקי

   בעיקרון, אפשר להיות בעודף משקל ולהיות מאד בריא, בתנאי שאני אוכלת בריא וטוב ועושה פעילות גופנית

   אבל, ופה הטריק –

   אם אני אוכלת בריא ובהתאמה לגוף שלי לא אהיה שמנה

   אם אני בעודף משקל – אני אוכלת יותר מדי, וגם אם זה אוכל בריא, זה לא תקין לגוף

   אז אמנם עדיף להיות בעודף משקל ולאכול בריא ולעשות ספורט, אבל עדיין לכמה אני אוכל יש משמעות בריאותית

7. להיות רזה זה בריא

   וגם פה יש טריק

   אפשר להיות רזה וחולה. אפילו מאד

   בין אם אני אוכלת אוכל רע, ופשוט "רזה גנטית" או אם אני עושה המון ספורט ולא אוכלת בהתאמה, או אם אני לא אוכלת מספיק

   כך, כך או כך – בריאות זו לא.

   ביננו, לפעמים זו מחלה קשה יותר מאשר השמנה

   הידעתם שאנורקסיה זו מחלה עם פרוגנוזה (כלומר, סיכויי החלמה) נמוכים מאד?

8. הוא רזה, אז שיאכל מה וכמה שהוא רוצה

   ופה מתחברים שני המיתוסים הקודמים, ומתווסף להם "בונוס".

   היות וחברתית-תרבותית קל לנו יותר לראות ילד רזה אוכל 3 סופגניות מאשר ילד בעודף משקל, פחות הורים ידברו או יתווכחו עם הילדים שלהם על כמה הם אכלו, אם הם רזים.

   וזו טעות.

   טעות גדולה

   UGE MISTAKE

   בריאותית, הנזק הוא אותו נזק לשני הילדים, וחינוך להרגלי אכילה בריאה צריך להתקיים בין אם הילד במשקל תקין או לא.

   ואם אנחנו מוצאים את עצמנו מעירים רק לילד בעודף משקל, אנחנו יוצרים נזק גדול יותר מאשר עוד סופגנייה.

צריכים עזרה? אשמח, זה בדיוק מה שאני עושה, מוזמנים לשלוח הודעה או להתקשר 0544998510

חלבונים מהצומח הם מקור החלבון העיקרי עבור צמחונים,

מקור החלבון היחיד עבור טבעוניים

ומקור חלבון נוסף עבור מי שאוכל מכל המגוון.

נפתח קודם כל בצפירת הרגעה – יש בהחלט חלבונים בצומח.

העניין הוא שכאשר חלבון צמחי הוא המקור היחידי או העיקרי לחלבון, אנחנו נתקלים במספר בעיות.

בכתבה הזו נתעכב על 2 בעיות עקריות. 

הרכב החלבון הצמחי

הרכב החלבון הצמחי שונה מהרכב החלבון מהחי, ופחות אפקטיבי לבניית שריר .

כאשר אנחנו מדברים על חלבון מהצומח, אנחנו מדברים על חלבונים שאינם מלאים.

כלומר, אינם מכילים בצורתם הטבעית את כל חומצות האמינו החיוניות.

מתוך 22 חומצות האמינו, קיימות 9 אותן מכנים "חיוניות" היות והגוף לא יכול ליצור אותן בעצמו, ולכן הכרחי לקבל אותן מהתזונה.

אותן 9 חומצות אמינו חיוניות, כוללות שלוש ייחודיות, המכונות בקיצור BCAA – חומצות אמינו מסועפות.

חומצות אמינו אלו לא צריכות לעבור דרך הכבד כדי להיספג מהדם לשריר, ולכן משמעותיות בבנייתו.

לאוצין

אחת מהן, הלאוצין, ידועה כבעלת השפעה ישירה על בניית מסת שריר אחרי אימון, על פירוק שומן ועל רמות הורדת רמות סוכר בדם.

בשונה מ-2 חומצות האמינו החיוניות האחרות, ליזין ותירוזין, שנמצאות במינונים משתנים בחלבונים מהצומח,
הלאוצין היא חומצת האמינו שקשה יותר להגיע למינון מספק שלה דרך צריכה בלעדית של חלבון מהצומח, והיא דורשת תשומת לב מיוחדת.

עבור מי שכן אוכל דגים, מוצרי חלב וביצים החומצה הזו זמינה הרבה יותר.

ניצול ועיכוליות של חלבון צמחי

בממוצע 90% מהחלבון שמגיע מהחי מתעכל בגוף,
בעוד שרק 40-80% מהחלבון שמגיע מהצומח מצליח להתעכל ולהיות מנוצל בגוף.

השוני נובע בעיקר מגורמים בתוך הצמח שמעכבים את הספיגה ומגורמים בעיכוליות בגוף האדם.

מסיבה זו, כאשר התזונה מבוססת צומח יש לצרוך כמותית יותר חלבונים מאשר בתזונה המכילה חלבון מהחי.

אבל, עליה וקוץ בה.
יותר חלבון אומר יותר הפרשה של אוראה וחנקות בשתן,
דבר שעלול להעמיס על מערכת השתן והכליות , ולכן דורש תשומת לב ומעקב.

נמצא כי כאשר מבודדים את החלבון מהצמח משאר הרכיבים שמפריעים לו להיספג הוא באמת ייספג טוב יותר.
באותה נשימה, נמצא גם שהגוף מנצל חלק גדול מהחלבון המבודד דווקא לתהליכי אנרגיה ולאו דווקא לתהליכי בניית שריר,
כך ששימוש בחלבון מבודד (כמו אבקות חלבון צמחיות) לא באמת פותר לנו את הבעיה.

מה עושים?

כדי לצרוך תזונה מאוזנת מהצומח, שגם תומכת תהליכי בניית שריר חשוב להקפיד על כמה נקודות –

1. גיוון מקורות החלבון, ובכך לאפשר מגוון גדול יותר של חומצות אמינו בתזונה
2. שילוב דגנים וקטניות בתפריט במטרה להגיע לשילוב מלא בין כל חומצות האמינו.
3. צריכה מספקת של אנרגיה – במקרים רבים תזונה שמבוססת רק צומח מכילה פחות קלוריות ודורשת נפח אכילה גדול יותר. נשמע דיאטטי? אולי, אבל לא מחייב.
   ביחס לספורטאים ועל אחת כמה וכמה ילדים שעושים ספורט, מיעוט קלוריות יפגע ביכולת הגוף לבנות את השריר, גם אם יש כמות יפה של חלבונים בתפריט.
4. הקפדה על תזמון הארוחות במטרה לאפשר ספיגה מיטבית של חלבונים למען בניית שריר
5. לצמצם צריכה של גורמים המפריעים לעיכוליות החלבון כמו אלכוהול
6. להקפיד על צריכה מספקת של לאלוצין בתפריט – זה דורש צריכה מוגברת של חלבונים בארוחות ושילוב מודע ומכוון של מקורות המכילים יותר לאוצין, כמו חלבון תירס.

ועוד המלצה חמה – אכן מדובר בנושא מורכב.
פנו ליעוץ עם איש/אשת מקצוע כדי לבדוק שאתם אוכלים נכון לגוף שלכם ולפעילות הגופנית שלכם.

אני פה לעזור גם בבניית תפריט מתאים, וגם בבדיקת תפריט קיים והתאמתו לצרכיכם הנוכחים.