נושא ההורמונים הנשיים והשינויים בהם במהלך החיים, הפך להיות נושא מאד מדובר.

ובעיניי, מרתק לראות את השינוי הסוציולוגי הזה לא פחות מאשר לנסות להבין את הנושא עצמו.
הרי עד לא מזמן השיח על שינויים הורמונליים נקשר בעיקר לגיל ההתבגרות.

על כל שאר השינויים דיברו בלחש, במקרה הטוב. ולרוב לא דיברו כלל.

העניין הוא שהשינויים הורמונליים נוכחים מאד בכל שלב בחיי האישה, ומשפיעים מאד אל איכות החיים שלה,
ואם הם לא יקבלו יחס וטיפול מתאים הם יובילו לבעיות מתמשכות.

השינויים ההורמונליים מתרחשים במס' מעגלים:

הראשון והרחב מכולם הוא מעגל החיים. המעבר מילדות, להתבגרות ובגרות צעירה,
ואז תקופת הקדם הפסקת המחזור שמתמשכת שנים לא מעטות עד להפסקתו, והגלישה לגיל השלישי.

המעגל החודשי, של הווסת, הוא מהדובר ביותר, והוא חוזר על עצמו חודש בחודשו במשך כ-30 שנה בחיי האישה בממוצע.

בנוסף, קיימים גם מעגלי הריון ולידה, הנקה וגמילה שהם הורמונליים בסיסם, גם בלא טיפולי פוריות.

לשינויים ההורמונליים ישנה השפעה פיזיולוגית, רגשית, וגם מנטלית, אבל עד לא מזמן הם כמעט ולא זכו לתשומת לב מלבד זלזול ("מה קרה, את לפני מחזור?")
(ואם לא קראתן – באתר שלי יש עוד 3 פוסטים בדיוק על זה)

בכנס השנתי לתזונת ספורט 2024  הרצתה דר' אביבית ברנר בנושא השינויים ההורמונליים הנשיים מנקודת ראות שונה – רקמת השומן הלבן.

בגופנו, יש יותר מסוג שומן אחד, והם מסווגים לפי צבעים – חום, לבן, ורוד, צהוב ובז', ולכל אחד מהם תפקיד ספציפי לו. ועדיין, בסופו של דבר, כולם מהווים מאגר קלורי, וכולם קשורים לוויסות המצב המטבולי וההורמונלי של הגוף.

רקמת השומן היא "איבר אנדוגני".
כלומר, היא מפרישה חומרים פעילים שהיעד שלהם הוא רקמה אחרת רחוקה ממנה. אילו הם ההורמונים.

חלק מההפרשות ההורמונליות של רקמת השומן הם הורמונים דלקתיים, וזו אחת הסיבות שהשמנה גוררת יותר מחלות כמו מחלות לב וכלי דם.

אבל זה לא הכל.

לרקמת השומן יש גם הפרשות הורמונליות מיטיבות כמו הורמון הלפטין, שהוא הורמון המווסת רעב ושובע, ואחד המקומות בהן הוא משפיע הוא מערכת הרביה הנשית. שם מעבר לוויסות הרעב, הוא גם מעודד עליה בהוצאה האנרגטית.

בנשים הלפטין גם גורם להיפופיזה המצויה במוח לשחרר הורמונים הגורמים לשחלה להפריש את ההורמונים שלה, ומכאן גורם לביוץ ולשחרור הביצית מהשחלה.

מסיבה זו, שומן נמוך בנשים יכול ליצור הפסקת ווסת או אל-וסת (כלומר מצב בו אין ווסתות) ובמקביל גם לעודד את העלייה ברעב והפחתת ההוצאה האנרגית.

הורמון נוסף שנקשר לרקמת השומן הוא האסטרוגן.

אסטרוגן חשוב ביחס למבנה הגוף והרכב הגוף אצל נשים.
הוא לא אחיד במשך החיים – עולה עד גיל 35 ואז מתחיל לרדת בהדרגתיות.|
כאשר השחלות מצמצמות את הפרשת האסטרוגן מצידן, רקמת השומן מתחילה לייצר אותו בעצמה. זה לא בדיוק אותו אסטרוגן, אבל הוא זה שעוזר לאישה "להיגמל" מהאסטרוגן השחלתי ומפחית תופעות של גיל המעבר.

עם הירידה ההדרגתית ברמות האסטרוגן נשים מתחילות לאבד גם רקמת עצם.
הקשר בין תאים בונים לתאים מפרקים בעצם מופעל על ידי האסטרוגן, ובלעדיו מתחיל פירוק מתמשך של רקמת עצם.

כלומר, הפרעות אכילה, צמצום מוגזם של צריכת שומן, דיאטה דלה מאד בקלוריות וכן מחלות שכרוכות בתת ספיגה ופעילות ספורטיבית אינטנסיבית – כל אילו מורידות מסת שומן ובעקיפין הורדת פעילות הורמונלית שחלתית.

ואם נסכם במשפט אחד –

לתפקודים ההורמונליים שלנו כנשים יש תפקיד חשוב גם ללא קשר לפוריות.

ולכן, חשוב מאד להקפיד אל תזונה הכוללת שומנים, ועל אחוזי שומן תקינים.