1. תפוח אדמה ובטטה לא קשורים בוטנית זה לזה
2. "העיניים" שמתפתחות על גבי תפוחי האדמה הם המקור מהם מתרבים תפוחי האדמה
3. תפוח האדמה הוא התעבות של שורש, ולא עונה על ההגדרה הבוטנית של פרי, ולכן מהבחינה הבוטנית הוא ירק.
4. יש יותר מ-4000 זני תפוחי אדמה בעולם, והם שונים בטעמם!
5. אפשר לחבר צמח של עגבנייה עם צמח של תפוח אדמה בהרכבה פשוטה. התוצאה תהיה צמח אשר מעל האדמה מצמיח עגבניות ומתחת לאדמה – תפוחי אדמה. קוראים להרכבה הזו פומטו. גאוני לא?

בארץ מגדלים כמה עשרות זנים בלבד, חלקם ליצוא וחלקם לשיווק פנימי. הזנים שונים זה מזה ביחס בין כמות המים לכמות העמילן של תפוח האדמה. כל זן יהיה אידיאלי לצורת בישול אחרת וידרוש כמות אחרת של זמן הכנה.

מתוך נוחות של רשתות השיווק התפתחה שיטה בארץ לפיה אנחנו מתייחסים לתפוח אדמה רק לפי צבעו – לבן או אדום. אם נתאמץ נראה שגם מה שמוגדר כ"תפוח אדמה לבן" מכיל תערובת של מס' זנים שונים.

אם נרצה לחפש זנים ספציפיים אפשר יהיה למצוא אותם בחנויות קטנות או בשווקי איכרים.

הצרכן הישראלי חונך לחפש את תפוחי האדמה החלקים, היפים, הנקיים.
לכן, רוב המשווקים לא יחזיקו על המדף תפוח אדמה "מלוכלך" או עם קליפה שמכילה פגמים.
כתוצאה מכך, בממוצע  30% מהתנובה של שדות תפוחי האדמה אינם מגיעים לצרכן, אלא להשמדה או לתעשייה – כלומר להכנה של שקיות צ'יפס מעובד.
לעובדה זו יש השפעה על העלות שאנחנו משלמים על תפוחי האדמה שלנו.

תפוחי אדמה נמכרים כל השנה, אבל יש להם שני "גלי הוצאה" –
העונה הראשית היא מאמצע מאי עד אמצע יולי.
רק 5% מהתוצרת שנאספת בגל זה משווקת ישירות לצרכן, השאר עובר לקירור וישווק עד ינואר.

העונה של הוצאה משנית היא קצרה יותר, בין אמצע ינואר עד הראשון באפריל, ובתקופה הזו רוב תפוחי האדמה שנקנה יהיו טריים.

אחסון

תפוחי אדמה יש לאחסן במקום חשוך וקריר, כדי שלא יחשפו לאור, ואז יתחילו לנבוט.

כאשר תפוח האדמה מתחיל להוציא נבטים ועלים, אין בעיה לאכול אותו, אבל כאשר הוא מתחיל להוריק כדאי לזרוק.

הירקרקות של תפוח האדמה היא תוצר של היווצרות חומר בשם סולנין בתפוחי אדמה שעומדים זמן רב מדי בקירור. הסולנין נחשב חומר רעיל, אבל כדי להגיע להרעלה נדרשת כמות גדולה מאד של תפוחי אדמה ירוקים.
עם זאת, ישנם אנשים שהיו רגישים יותר ויפתחו כאבי בטן בחשיפה לסולנין,
ולכן נסו לקנות תפוחי אדמה כמה שיותר קרוב לבישול וכמה שיותר טריים.

טיפ של בשלנים

כדי לאפשר זמן בישול אחיד ותוצאה טובה בבישול, נסו לקנות תפוחי אדמה מאותו הזן,
עדיף עם רגבי אדמה שמעידים על כך שהוא לא עבר עדיין קירור.
איך תדעו שזה אותו זן אם הכל מעורבב? חפשו גדלים דומים וצבע ומרקם קליפה דומה.

ערך תזונתי

תפוח האדמה עשיר באשלגן (מעל 400 מ"ג ל-100 גר') וכן מכיל גם מגנזיום, וויטמין C.
עיקר המינרלים שלו נמצאים בקליפה, ולכן בשלו תמיד תפוח אדמה עם הקליפה, גם לפירה, ואם אפשר גם איכלו אותה.

בבישול, המינרליים יצאו למים, ואז תוכלו להשתמש בהם כציר למרק או אפילו כמים לעציצים. הם יודו לכם 😊

צ'יפס זה מצרפת?

כיום, הצורה הנצרכת ביותר של תפוחי האדמה היא – צ'יפס.

את השם "פרנץ' פרייז" נתנו האמריקאים לצ'יפס, והתוצאה היא ויכוח שלא נגמר בין הבלגים לצרפתים בשאלה מי באמת המציא את הצ'יפס. הבלגים טוענים שהשם פרנץ' פרייז נובע מכך שהם דוברים צרפתית, ופה נמצא מקור הטעות האמריקאית, אבל הצרפתים מתעקשים על זכות הראשונים, והוויכוח בינם לבין הצרפתיים בנושא עדיין חי וקיים.

ולסיום – עניין ההשמנה…

ב- 100 ג' תפוח אדמה (יחידה בינונית ממוצעת) יש כ-70 קל'. כמו פרוסת לחם

כך שתפוח אדמה אינו משמין יותר או פחות מכל פחמימה אחרת.

אבל, רגע. לפני צווחות השמחה. יש שני דברים חשובים שצריך לשים לב אליהם.

הראשון – הערך הגליקמי (כלומר, המהירות של עליית הסוכר בדם). לתפוחי האדמה יש ערך גליקמי גבוה, כלומר, הם מעלים מהר את הסוכר ואת רמות האינסולין בדם. התוצאה – סוכר גבוה למי שסובל מסכרת ואגירה מהירה של עודפי הסוכר כשומן בתאי השומן.

השני – הרטבים והשומן מוספים לתפוחי האדמה – בין אם שמן בטיגון, חמאה או שמן זית באפייה, שמנת בפירה, ועוד. כאן תהיה לנו מנה עשירה בקלוריות, ולא בגלל תפוח האדמה עצמו.

******

אז כן או לא תפוח אדמה?

תורכם להגיב 😊

הפוסט תפוח אדמה. מה? חלק ב' הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

הפוסט תפוח אדמה. מה? חלק א' הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט