האם ספורט מרזה? 
רובנו נשלוף מהמותן את התשובה – "כן". או "ברור"!
ספורט שורף קלוריות, ולכן – ספורט מרזה. 
פשוט. באמת?

במחקר שנערך בשנת 2017 בדקו עד כמה פעילות גופנית תורמת לעלייה בהוצאה הקלורית .
התוצאות היו מפתיעות.
המחקר מצא שאין קו ישיר בין כמה פעילות גופנית אני עושה, לכמה אנרגיה אני מוציאה.
או במילים אחרות –
ספורט לא תורם לירידה במשקל.
המחקר מצא שכאשר אדם מתחיל לעשות ספורט, הוא ירד כ 2-3 ק"ג בחודשים הראשונים לשינוי,
ולאחר מכן, הוא יפסיק לרדת, ובמקרים רבים אפילו יחזור למשקל המקורי.

ומדוע?

1. בגללנו…
נדמה לנו ש"מגיע לנו"..
התחלנו להתאמן, אנחנו מתאמצים ונראה לנו שגם שורפים הרבה קלוריות, ולכן גם אנחנו מרשים לעצמנו לאכול (קצת) יותר.
וזה לא רק אני ואתה.
מחקרים מראים באופן עקבי, שאם ניתן לאנשים לאכול מה שמתחשק להם אחרי אימון, הם יאכלו הרבה יותר ממה שהם הוציאו.

2. בגללנו 2…
אנשים שעושים ספורט מרשים לעצמם לזוז פחות ביומיום שלהם, מה שמוריד את שריפת הקלוריות בשעות המנוחה.
מכירים את המשפט :"אני את שלי כבר עשיתי.."?

3. בגלל האבולוציה
היעד העיקרי של גופנו הוא הישרדות, ולכן הגוף יוריד את קצב שריפת הקלוריות ואת כמותן במהלכה.
(כלומר, על אותה שעת ריצה נשרוף היום פחות מאשר שרפנו לפני שנה).

4. בגלל האבולוציה 2…
הגוף מוריד את חילוף החומרים שלו במנוחה.
כלומר, גם בזמן שבין אימון לאימון לא נשרוף יותר מאשר קודם לכן, אלא פחות.

אז לא לעשות ספורט??

האם כל זה אומר שלא כדאי לעשות ספורט אם רוצים לרדת במשקל?
אפשר לקרוא את המחקרים גם ככה, ואולי אם ספורט זה לא הכיף שלכם, גם תשמחו בכך.
אבל, זו מסקנה שחוטאת לאמת העמוקה.

השילוב של פעילות גופנית בתהליכי הרזיה תורם הרבה יותר מאשר רק הוצאה קלוריות.

זה קרה קלאסי בו 1 ועוד 1 שווה יותר מאשר 2.
ואיך זה קורה?

מעבר להוצאה הקלורית, ספורט בונה את מסת שרירי הגוף, מאט את פירוק השרירים שקורה עקב צמצום הקלוריות, מחטב,
וכמובן – בזכות הספורט, כל מערכות הגוף פועלות באופן טוב ויעיל בהרבה.

לכן, אם נשלב ספורט בתהליך הירידה במשקל, נסיים כשאנחנו לא רק רזים יותר אלא גם בריאים יותר.

וגם ההפך הוא הנכון –
אם נעשה דיאטה לירידה במשקל ללא ספורט, הגוף שלנו יאבד מסת שריר באחוזים גבוהים, וכתוצאה מכך, הגוף ייחלש, ולעיתים אפילו נפגע לא בכוונה במצבנו הבריאותי.

נראה, כי אחת התוצאות של ירידה במשקל ללא פעילות גופנית היא האטה בחילוף החומרים, יותר מאשר בדיאטה שכוללת פעילות, ובנוסף – כל ביס מיותר יעלה אותנו מהר מאד חזרה במשקל.

מה עושים?

1. מקפידים לשלב תפריט נכון, מותאם לכם ולסוג הספורט ולכמות הפעילות שלכם.
2. מפסיקים לעשות לעצמנו "הנחות" מסוג "היה לי אימון חזק היום".

בשורה התחתונה –
כדי שנוכל להרזות באמת, נצטרך לאכול נכון ומותאם לאורך זמן,
ולאו דווקא להוסיף עוד אימון.

עוד בנושא – הפרעת האכילה החדשה

"ידע הוא רק ידע, עד שהוא מוטמע בשרירים" פתגם אינדיאני עתיק.

יודעים מה לעשות ושוב ושוב מפסיקים? רוצים, ואז מוותרים? קורה משהו וכל ההישגים נמחקים?
זה בדיוק מה שקורה כאשר שינוי פוגש אותנו כשאנחנו לא מוכנים אליו באמת.
מה הכוונה? מוזמנים לקרוא

***

מפתיעה או לא מפתיעה אתכם החזרה ללחימה?
לא באמת חשוב.
מה שחשוב זה לשים לב ששינוי הוא הקבוע היחיד בחיינו.
חיינו הפרטיים, הלאומיים ואולי גם הגלובליים. ונכון, זה לא חדש.

ורובנו יודעים את זה, ומדקלמים את המשפט הזה, ועדיין – בפועל, כשהשינוי מגיע הוא מרסק.
ולא סתם.
שינוי מערער. לפעמים גם מבהיל, מלחיץ, מכאיב, בטח אם הוא ממצב "טוב" יחסית, למצב "פחות טוב" אבל תכלס גם להפך.
כל שינוי מערער יציבות שבנינו, וגם אם לא נאהב את אותה יציבות כל כך, היא מוכרת לנו, ולכן גם נעדיף ונברח אליה תמיד. היא ה- go to שלנו.

באוכל זה בדיוק אותו דבר.
לא חשוב כמה אתם רוצים לעשות שינוי באכילה שלכם, באוטומט, כאשר תנאי הבסיס משתנים, תחזרו להרגלים הישנים שלכם.
לא חשוב כמה התפריט מתאים לכם, או כמה הצלחתם, אם לא למדתם להתמודד עם הדינמיקה של החיים גם דרך האוכל, תחזרו אחורה.

עם ילדים ובני נוער רואים את התופעה הזו בענק.
שנייה יש להם מוטיבציית על, ורגע הם מבינים מה המשמעות של "לוותר" וחוזרים אחורה.
או שנראה אותם בבית "פיקס" עם האוכל, אבל כשהם עם חברים, בתנאים משתנים, הכל נהרס להם והם לא מצליחים להתאפס.

אז מה עושים?

שינוי זקוק לתקופה בה הוא יהפוך מוטמע בחיינו, או כמו שאומר פתגם אינדיאני ידוע "ידע הוא רק ידע, עד שהוא מוטמע בשרירים".
במהלך התקופה שבה אני מלווה את עושה השינוי, מבוגר או מתבגר, אני דווקא מקווה לכמה שיותר שינויים, קשיים ומורכבויות.
כי כשהם מתרחשים תוך כדי תהליך, אני שם.
ואז אני גם יכולה לתת יד תומכת וללמד איך מוצאים את הדרכים לקום, להתמודד, להמשיך הלאה.

דווקא אם קל מדי, הסיכוי שתחזרו אחורה למשקל ולהרגלים הקודמים עולה…
כי כאמור…השינוי יגיע.
העניין הוא, שלרוב, אנשים מחכים לתקופה בה יהיו דברים יציבים כדי שיוכלו להתחיל את התהליך.
וגם בזה יש היגיון. שינוי צריך פניות.

אז מה באמת עושים??

מוצאים את הזמן המתאים להתחיל, ומוותרים על הפנטזיות שהוא גם יישאר מתאים לכל אורך התהליך.
ואז, כשיש שינויים, קשיים, או פשוט "חיים" – לא מורידים את הרגל מהגז.
להפך – לא מוותרים על הגעה למפגשים, לא נעלמים מתהליך, לא משתבללים…

ואם אתם מתבוננים מהצד על הילד/ה שלכם שעושים את דרכם בתוך תהליך שכזה, עם עליות וירידות ברמות העשייה, המוטיבציה, החשק – תנשמו עמוק ! זה ממש בסדר.

אל תתפתו לשחרר אותם מהתהליך.
תסמכו עליהם ועל מי שמלווה אותם.
ותשננו לכם ולהם את המנטרה – "נכון, קשה. אבל ככה לומדים!!"

רוצים לקרוא עוד על שינויים, ולהעמיק?
על שינוי כהזדמנות , גם כשהשינוי לא רצוי.
על למה אנחנו לא עושים שינוי גם כאשר אנחנו כבר יודעים מה לעשות?
ועל מציאת איזון כשדברים מתפרקים

בתמונה הראשונה – סימני הנצה אחרי שלכת של חורף – גם זה שינוי.
ובתמונה הראשונה – שוקו הפסיק לנהום על עזרא (הבת) כשהיא נצמדת אליו – גם זה שינוי

חיים של ספורטאי השגי, גם אם הספורט עבורו הוא תחביב בלבד,  הם מרוץ ארוך וקשוח
לאורך זמן, המרוץ הזה גובה מגוף הספורטאי מחיר גבוה.
המחיר הוא פיזית, אבל לא רק, ומתבטא על המסלול ובחיים האישיים.
תזונת ספורט מותאמת אישית היא כלי בעל השפעות עצומות, שחורגות ממסלול האימונים.
כלי שיכול לאפשר גם לך להגיע לביצועים טובים הרבה יותר על המסלול ובחיים עצמם.

חיי ספורטאי דורשים השקעה עצומה, ופיזית ומנטלית, לא רק תוך כדי אימון.
יציאה לאימונים אינטנסיביים בכל מזג אוויר, השכמה בשעות-לא-שעות (4 בבוקר? זה בכלל בוקר?), קפיצה גם בחורף למי הים הקפואים (נכון, עם חליפה… ועדיין), התארגנויות אינסופיות, נסיעות לתחרויות, מחנות אימון, ויתור על זמן משפחה וחברים ועל הפוך החמה בבוקר.
על זה מצטרפת והשקעה בלתי נגמרת באביזרים – שעון, אופניים מתקדמות, חליפת ים, נעליים. וכמובן, ברופאים, טיפולים, פיזיותרפיה ועיסויים.

כל המאמץ הזה מכוון לנקודה אחת – התחרות הקרובה, העניין הוא שבדרך לשם הולך לנו משהו לאיבוד.

הרי תמיד חשבת שלהיות ספורטאי/ת, מגלם בתוכו הרבה יותר ערך מאשר מרוץ אין סופי מאימון לאימון…
ציפית ל- 

✔ גוף ספורטיבי – גוף חטוב ומסת שריר גבוהה.

✔ יכולת ריכוז גבוהה וחשיבה חדה, וממוקדת.

✔ רמות אנרגיות גבוהות, איזון במצבי הרוח, ותחושת מסוגלות.

✔ בריאות – גוף חזק, עמיד למחלות ומתאושש בקלות מעומסים.

✔ שינת לילה טובה, ושכמה קלה יותר.

והמציאות?
במציאות הדברים נראים קצת אחרת.

האימונים אינטנסיביים, ואת/ה דוחף/ת את עצמך עוד ועוד, אבל הגוף לא נותן.

הגוף מתאושש לאט, ואת/ה  מתקשה לקום לאימון הבא, מסתובב/ת בתחושת כבדות וחולשה ובמצב רוח ירוד, נפצע/ת יותר מדי, וחולה הרבה יותר מדי.

האנרגיה נעלמת מהר מדי, והיום הופך לאתגר של עייפות ובלבול.

פתאום את/ה לא רעב/ה – ואז רעב/ה מדי, שום דבר לא מספיק או לא מתאים,
והכנת הארוחה נראית כמו עוד משימה שאין לה מקום בלו"ז.

נשמע מוכר?
על הפער הזה, בין הרצוי למצוי, אפשר לגשר בעזרת תזונה.

תזונת ספורט מותאמת אישית – הבסיס להצלחה שלך

תזונה מדויקת, מותאמת אישית לספורטאי/ת הישג כמוך, היא הכלי נגיש ונוח, שיכול לשנות עבורך את התוצאות.

תזונה כזו ולהעניק לך את כל מה שחיפשת – הגעה לתחרות בשיאך, התאוששות מהירה, צמצום הסיכון לפציעות ולתחלואה, יכולת שמירה על משקל ואחוזי שומן תקינים, תחושת ערנות, מיקוד וריכוז לאורך היום

והכי חשוב? התוכנית מותאמת לשגרה שלך, לאורח החיים שלך, גמישה וקלה ליישום ומאפשרת לך לשלב את "החיים הרגילים" בתוך שגרת תזונת הספורט שלך.

(מה התוצאה אם אוכלים בריא אבל לא מותאם אישית?
כתבה קצרה ששעשעה אותי על האפקטים הלא מוכרים של המעבר לאכילה בריאה, כזו שלא הותאמה לך)

איך התהליך איתי נראה?

בתהליך איתי נתחיל במיפוי אישי של השגרה שלך: נבין את שגרת האימונים, המטרות, ההעדפות וכל פרט שמשפיע עליך כספורטאי/ת.
בהתאמה, נבנה תוכנית תזונתית מותאמת אישית שתומכת בשגרה שלך ומשתלבת איתה בצורה מושלמת.
התוכנית מתייחסת באופן מותאם לכל שלב בעונה: תחרויות, אימונים או מנוחה, וגם לתקופות פציעה והתאוששות.
בנוסף, ניתן פתרון לכל הסימפטומים שהתפתחו משנים של תזונה שאינה מותאמת לצרכי הגוף, כמו עייפות, חולשה, קושי להתאושש, ירידה במוטיבציה ועוד.

✔ רוצים לדעת עוד מה החוויה אישית של ספורטאי הישג אצלי בקליניקה? קראו כאן

אל תישאר/י עם תחושת התסכול.

זה הזמן שלך לקחת את הצעד הבא ולהפוך את ההשקעה שלך להצלחה מוחשית.

צור/י קשר עכשיו ותן/י לי לעזור לך להיות במיטבך – בתחרויות, באימונים ובחיים.

שינוי לא רצוי הוא גם הזדמנות.
גם אם השינוי קשה, מערער, וגם אם הוא לוקח לנו את השגרה שאהבנו, הוא גם הזדמנות לבחון את החיים, וליצור שינוי, לטובה.

אתמול, בשיחה עם חברה שהתגעגעה לפעם, כשהימים נראו פחות או יותר אותו דבר,
(כולל מתי ההסתדרות משביתה את הלימודים) עלתה לי השאלה:
האם השגרה לפני הקורונה היא "ה-דבר האמיתי", או שהחיים האמיתיים הם מה שיש עכשיו, חוסר שגרה?

כלומר, האם שגרה היא הדבר החריג, שנולדנו אליו ולכן לא הכרנו אחרת, ולא חוסר השגרה?

הרי, היסטורית, שינויים לא רצויים קורים כל הזמן.
מלחמות, הסכמי שלום, מגפות, מחלות, מוות, רעב, שפע וקדמה, היו תמיד, והתחלפו בניהם.

אולי אנחנו אילו שנולדנו לתקופה הכי משעממת בהיסטוריה, ובטעות חשבנו שככה זה צריך להיות?
האם דווקא השינויים שנכפים עלינו יכולים להיות פתח להזדמנויות חדשות, טובות, מחזקות?

מי יודע?

החיים הם מה שיש לנו עכשיו. רק עכשיו. רק הרגע.
הם גם לא מה שהיה, וגם לא מה שאולי יהיה.
רק הרגע הזה.

כשנרד לפרטים הקטנים, נראה שחלק גדול מהשגרה של "אז" ממשיך גם היום, בין אם רצינו או לא.
למשל, בקורונה, רבים חשבו שזו הזדמנות ליצירת שגרה אחרת.
רק מעטים הצליחו באמת לעשות שינוי, הרוב חזרו לאותה שגרה, לאותם ההרגלים.
למה?
כי הרגלים חזקים יותר מכל.

כדי ליצור שינוי בחיים, בשגרה, צריך לשנות הרגלים.

הרגלים הם אבני הבניה של השגרה, ושינוי שלהם דורש מאמץ.
לא רק רצון, לא רק "לתפוס טרמפ" על אירוע שמאלץ אותנו נקודתית לעשות שינוי.
כאשר שגרה חוזרת, היא חוזרת לטוב ולרע.
יחד עם כל ההרגלים והכבלים שהיו שם קודם, אלא אם נעשה מאמץ ליצור משהו אחר.

אל תבינו לא נכון.
ברור שאני מתגעגעת לחלקים מהשגרה של פעם, של לפני… מי יודע כמה שנים.
לבוקר שסדרו ידוע, בלי הצורך לבדוק מה קרה בלילה, ואיך זה משפיע עלי.
ועם זה, גיליתי גם חלק שחשוב לי לשנות.
החלק שלוקח את החיים הללו כמובן מאליו.

הקורונה, משברי החיים של השנים האחרונות והמלחמה גרמו לי, ואולי גם לכם, לראות שאין משהו מובן מאליו.

אין מובן מאליו

בצניעות, מתוך ידיעה שמה שאעשה יהיה בהגדרתו מוגבל בזמן, אני רוצה לקחת לשגרה החדשה בדיוק את זה,
וליצור הרגלים שיוכלו לאפשר לי בניית חיים שונים ממה שהיו לי קודם.

חיים בהם אני מנסה לשמוח וליהנות ממה שיש, גם כשהוא לא "מושלם".
הגוף שלי, הבריאות שלי, החיים שלי, הבית שלי, המשפחה, העבודה, תה העשבים מהגינה…כלום לא מובן מאליו, והכל יכול בשניות להילקח או להשתנות.

אני רוצה להכניס לשגרה שלי שמחה ממה שקורה ויש, במקום לשקוע במה שלא היה צריך לקרות או נלקח.
חיבוק המתרפק של ילד שנשאר בבית כי כואבת לו הבטן, למרות שזה הורס לי את הלו"ז.
ימים שבהם צמודים לממ"ד, אבל יחד עם הלחץ גם מאפשרים זמן כייפי עם המשפחה.
ספורט אחר, שמחזק לי את הגב ואת הגוף, במקום לכאוב את אובדן הריצה שכרגע קשה לי לעשות.
האכילה שעושה לי טוב היום, בגיל 47, בלי לריב עם השינויים של הגוף שגרמו לשינוי.

שגרת "אין שגרה (וגם לא תהיה)"

זו שגרה מוזרה כזו, לא חד משמעית, לא ידועה מראש, בעצם "שגרת אין שגרה".
שגרה בה יש משהו חדש, משהו ישן, משהו שאול ומשהו כחול (ים! התכוונתי לים!!)
כזו שתאפשר לי לחיות את החיים שלי הכי טוב. עכשיו.
שבה אדאג לעצמי קצת יותר טוב, אחייך יותר, איהנה ממה שיש, ואלמד דברים חדשים, לא מפעם.
שגרה שלא תגמר ביום הולדת, או בפסח, בחו"ל או באזעקה הבאה.

מוזמנים ליצור קשר.
נוכל ללמוד איך גם אתם יכולים להפוך את הדאגה לגוף שלכם לשגרה טובה,
בלי קשר ללוח השנה, למציאות הקשוחה, לשינויים הבלתי תלויים בנו.

אני כאן. מוזמנים לכתוב לי ולצאת איתי לדרך.

נ.ב.

אחת ההזדמנויות שנוצרה לי בתקופה הזו היא לחזור לצלם!
ואיזה אושר זה מספק לי!

תוכלו לקרוא עוד על חזרה לשגרה גם בפוסט הזה חזרה לשגרה ולשמוע על יצירת שגרה בראיון הזה שנעשה איתי  ועל שינוי תזונתי בתקופה של חוסר וודאות

ואם תרצו להעמיק עוד, יש איפה!
בכתבות הבאות תבינו את מהות השינוי ואת הדרך לבצע אותו:  שינוי מתחיל בהתבוננות ו- איך עושים שינוי תזונתי אמיתי מדברות ספציפית על יצירת שינוי באורח החיים התזונתי והספורטיבי.

סדרת הכתבות חלון לעולם הפסיכולוגיה של השינוי, ו- הפסיכולוגיה של השינוי – חלק ב' תעזור לכם לצלול מתחת למובן מאליו כדי להבין את עצמכם  טוב יותר בהקשר של ביצוע שינויים.

תהנו ובהצלחה

מספיק להיות רזה כדי להיות בריא? לאו דווקא
מתברר, שבריאות לא קשורה למשקל, ואפשר להיות רזה ועדיין לסבול ממחלות של אדם שמן.
כלומר, משקל תקין לא מונע התפתחות של מחלות הקשורות להשמנה. איך יתכן? על כך הכתבה הזו.

 "שמנות" (לא הריבוי של שמן בנקבה, אלא שורוק ב-נ) או באנגלית normal weight obese הוא מונח חדש, אליו נחשפתי לאחרונה במסגרת כנס תזונת ספורט, מפיו של הדיאטן וחוקר התזונה, יאיר להב.

מה היא "שמנות"?

המונח "שמנות" מתייחס לאנשים במשקל תקין, הסובלים ממחלות של הסינדרום המטבולי, האופייניות לאנשים עם משקל עודף, כמו למשל, לחץ דם, סכרת, או כולסטרול ושומנים בדם.
אצל אדם הסובל משמנות, ה-BMI תקין, אבל לא הרכב הגוף.
כלומר, אם אצל אדם שיש לו הרכב גוף תקין נראה אחוזי שומן נמוכים ומסת גוף רזה גבוהה, אצל אדם עם שמנות, נמצא אחוז שומן גבוה ואחוז מסה גוף רזה (שרירים, עצמות וכד') נמוך.

הגבול העליון של אחוז שומן תקין הוא 32% שומן בנשים ו- 22% שומן בגברים.
אחוזי שומן הגבוהים מ 30-35% אצל נשים (כתלות בגיל), ומ- 25% שומן אצל גברים יעודדו את התפתחותן של אותן בעיות בריאותיות, שאנחנו קוראים להן מחלות מטבוליות ושעד כה היינו קושרים אותן באופן חד ערכי למשקל גבוה.

ההערכה כיום היא ש 30-46% מכלל האוכלוסייה סובלת normal weight obese!

מה גורם להתפתחות "תסמונת השמנות" 

איבוד מסת גוף רזה – שריר ועצם
החל מגילאי ה-30 מסת הגוף הרזה מתחילה לרדת באופן נורמלי, כתוצאה משינויים הורמונליים.
השינוי קורה הן אצל גברים והן אצל נשים.
מהסיבה הזו, גם כאשר נשמור על משקל יציב, עדיין הרכב הגוף יכול להשתנות, ולהכיל פחות שריר ויותר שומן.

מוצא אתני
מחקר שהשווה בין אנשים בעלי אותו משקל ואותו BMI ממוצאים אתניים שונים מצא כי בין שני אנשים ממוצא שונה, בעלי אותו משקל ואותו BMI יכולים להיות הבדלים באחוזי השומן שההסבר היחיד שנוכל לתת להם זה המוצא האתני.
למשל- המחקר הראה כי ההיספנים והשחורים בארה"ב הם בעלי מסת שומן ומסת שומן בטני גבוהות יותר מאשר אמריקאים לבנים, באותו המשקל ובאותו BMI.

פעילות גופנית
חוקרים מצאו כי אנשים הסובלים משמנות מבצעים פחות פעילות גופנית מכוונות ופחות תנועה יומיומית מאשר אנשים באותו משקל שלא סובלים מאותה תופעה. 

מבנה גוף
מבנה גוף יכול להיות גורם המעודד את הנטייה להעלות ולצבור שומן בטני.
כלומר, החוקרים הראו כי אחת הסיבות שאנשים בעלי מבנה גוף רזה נמצאים בסיכון גבוה לפיתוח תופעת השמנות, היא שהגוף שלהם צובר שומן בקלות באזור הביטני ופחות בקלות באזורים אחרים בגוף.

גורמים גנטיים
לגנטיקה שלנו ישנה השפעה גדולה מאד על מסת השריר.
עד כמה היא גדולה? נראה כי בין 60-80% מההשפעה על מסת השריר היא גנטית!
(קראו עוד על השפעת הגנטיקה בכתבה "גנטיקה או סביבה")

שומן ויסרלי (בטני) ושומן תת עורי
כאשר אנו צורכים יותר מדי קלוריות, גדלה רקמת השומן התת עורית. בשלב מסוים, פעילות המיטוכונדריה נפגעת, והתוצאה היא עליה בפירוק מסת השריר.
גם למידת העומק של השומן הביטני יש תפקיד חשוב. ככל שמיקום השומן עמוק יותר, הסיכון למחלות לב עולה.

טיפול

השלב הראשון הוא אבחנה. אוכל הכל, לא עושה ספורט ועדיין רזה? לך להיבדק!
אנשים בעלי אחוז שומן גבוה צריכים להיות מאובחנים לפני שהנטייה לתחלואה הופכת למחלה.
השלב השני יהיה להתאים תזונה ופעילות גופנית.
נקפיד על תפריט המכיל חלבון איכותי במינון של כ- 1.5 גר' לק"ג, ונשלב אימוני כוח פעמים לשלוש בשבוע.

סיכום

תופעת השמנות היא תופעה שחומקת לרופאים, ולא רק להם, מתחת לרדאר.
במשך שנים התרגלנו להתייחס למשקל כמי שאחראי לבריאותו של האדם. למדנו שאדם רזה הוא אדם בריא, בעוד שאדם שמן הוא אדם הנמצא בסיכון למחלות.
מהסיבה הזו, קשה למערכת הבריאות לגייס אנשים בעלי BMI תקין לעשות שינוי באורח חיים שלם ולהתחיל מעקב רפואי. הרי, מבחינתם לפחות, נראים בסדר, יש להם רק "קצת בטן…."

וזו טעות.
גם אם אני במשקל תקין, אני לא יכולה לשבת על זרי הדפנה, לנהל אורח חיים יושבני ולאכול מה וכמה שבא לי. להפך. ממש להפך.

עשו טוב, תייגו אדם אחד/ת כזה שחי בתחושה שמותר לו לאכול הכל, כי הוא רזה, או שלחו לו את הכתבה.
כך הם ידעו שאתם אוהבים ודואגים להם.
למרות שהם רזים.

שילוב של קקאו נא בדיאטה של ספורטאים יכול להועיל בשיפור הביצועים!

חדשות מרעישות!

אפשר ורצוי לשלב קקאו נא בדיאטה של ספורטאים, ובדיאטה בכלל.
ותאמינו או לא, בגלל היתרונות הרבים שלו הוא אפילו מוגדר כ"מזון על"!

בכתבה המצורפת תוכלו לקרוא על היתרונות שתוכלו להשיג דרך שילוב קקאו (נא) בתפריט שלכם, לא רק בכדי לרדת במשקל בכיף, אלא גם כדי לשפר ביצועים ספורטיביים!

אז מה יש בקקאו, ומה ההבדל בין הקקאו הרגיל לבין קקאו נא? מה היתרונות שלו עבורנו כספורטאים וככאלו שרוצים לאכול בריא, להרגיש טוב, ולגם לא לוותר על הכיף והפינוק אוכל וגם – היתרונות שלו לעור הפנים!

כנסו ללינק, לכתבה שלי שפורסמה בעיתון הרשת בייקפאנל.

לנוחותכם,  שוב הלינק לכתבה

תתרווחו בכיסא, ותהנו!

נ.ב

אוהבים (מאד) שוקולד? פנו לכם שתי דקות, ותישארו לקרוא עליו עוד קצת!

כתבה נוספת שלי בה תוכלו לקרוא על הסיבות בגללן אכילת שוקולד היא ממש התמכרות עבור חלק מהאנשים.

מדוע אנחנו בוחרים (ובוחרות) שוב ושוב בשוקולד כמזון מנחם?

מה הרכיבים הסודיים אותם מכילים פולי הקקאו, ונמצאים גם בשוקולד הזמין לנו בכל רשתות השיווק,
שלא מאפשרים לנו לקחת כמה קוביות ודי, אלא גורמים לנו להמשיך לאכול מעבר למה שתכננו?

מה הקשר בין הצבא האמריקאי ופיתוח עדשי השוקולד האהובים על כולנו, m&m's ?

מדוע דווקא השוקולד הוא הפתרון הראשון של המון אנשים ונשים במצבים רגשיים מאתגרים?

ומה אפשר לעשות אחרת כדי גם ליהנות מאכילת שוקולד באופן קבוע ליהנות מהיתרונות הבריאותיים שלו, וגם להצליח לא להגזים?