יש אנשים שעבורם קפה הוא קבוצת מזון בפני עצמה.

אז לא, קפאין הוא לא אב מזון, והגוף שלנו יכול לגמרי לתפקד בלעדיו, אבל עושה רושם שמי שנהנה ממנו, לא צריך לוותר.

בשנים האחרונות די ברור כי שתייה מתונה של קפה אינה מזיקה לגוף,

ואפילו להפך – מתברר שצריכה של קפה יכולה להיות גם גורם מגן ממחלות מסוימות.

הכיצד?

הקופאין נספג ממערכת העיכול תוך 30-45 דק' מהשתייה.

הוא מתפזר באברי הגוף, כולל רקמות עובריות וחלב אם,
ושם יוצר קשרים עם רצפטורים שונים במגוון מערכות, כמו מע' העצבים, המוח ותאי האנדותל.

החיבור עם הרצפטורים התאיים מאפשר לחומר הפעיל בקופאין להיכנס לתוך התאים ולהפעיל שם פעולות מסיימות.
כך ,למשל, הוא מערער (מפעיל בעוצמה גדולה יותר ) את מערכת העצבים, או גורם להתכווצות והרפיה של כלי דם

הקופאין מעכב במוח את הפעילות של החומר העצבי אדנוסין, וכך הוא מעלה את ריכוז האדרנלין נוראדרנלין ודופמין במוח.
בצורה זו, הקופאין משפיע על הערנות שלנו, משפר מצב רוח, תפקוד מוחי וזמן פעולה.

כלומר – החומר הפעיל בקופאין נגיש מאד לאברי הגוף, וזה מה שהופך אותו ל"משפיען" רציני על התפקוד שלנו
ובתנאים מסוימים גם על הבריאות שלנו.

האם בריא לשתות קפה?

במחקרים נמצא כי קופאין יכול להוריד סיכון להתפתחות סכרת מסוג 2,
כמו גם למס' סוגים של סרטנים, כמו כבד ועור, ואפילו מחלות לב, דיכאון ופרקינסון.

קופאין מקל על רעידות והתקשות שרירית האופייניים לפרקינסון, אבל הנושא עדיין נמצא במחקר.

נשמע טוב?
רגע קודם, שווה להתעכב על שתי נקודות חשובות, אם באמת אנחנו רוצים ליהנות מהיתרונות של הקפה.

המינון  והתזמון..

כאשר אנחנו מדברים על יתרונות בריאותיים של קפה (ואולי של כל חומר שאנחנו מכניסים לגוף….) אנחנו מדברים על מה שהחוקרים מגדרים "צריכה מתונה".

ופה החלק החשוב, כמה קפה זה "צריכה מתונה"?

ההגדרה עבור אדם בוגר מחושבת לפי 300-400 מ"ג קופאין ליום, שזה בממוצע 3-4 כוסות קפה. כמובן, תלוי כמה חזק אתם שותים את הקפה שלכם.

ביחס לנשים בהריון ההמלצה היא עד 200 מ"ג, כ-2 כוסות קפה. הסיכון מאחורי שתיית קפאין מוגברת במהלך ההיריון נובע מכך שהקופאין מגיע ל היא עליה בסיכון להפלות בשליש הראשון ובהמשך גם עלייה בסיכון למומים עצביים.

גם עבור נשים מניקות מומלץ לשתות עד 200 מ"ג קפה ליום, היות והקופאין מופיע בחלב האם כחצי שעה מהשתייה ונותר שם כ-3 ש' מהשתייה. השפעות על התינוק נמצאו בצריכת קפה גבוהה מאד

שאלת התזמון נמצאת עדיין במחקר

נמצא למשל שקפה שנצרך בבוקר לפני האוכל מעלה את התנגדות לאינסולין ובכך מעלה סיכון לסכרת סוג 2,
בעוד שאם נצרוך אותו רק אחרי/עם הארוחה, החל משעות הצהריים, תיווצר תגובה הפוכה.

בנוסף, קופאין יכול לפגוע בספיגת ויטמינים ומינרליים כאשר הוא מגיע עם האוכל, ובכך לפגוע בבריאותנו ולא לקדם אותה.

אז אסיים בהתנצלות

בטח קיוויתם לקבל תשובה חד משמעית – טוב/לא טוב, כמה מתי ואיך.

אבל כמו ברוב המקרים, בתזונה אין תשובות חד משמעיות. יש הרבה "תלוי" יש הרבה "אישי" וברוב המקרים "זה מורכב".

כמו כל מערכות היחסים בחיינו, לא?

בדיחה ידועה שואלת – 
אם היו מגיעים חייזרים לכדור הארץ, והינו שואלים אותם מה המזון הכי משמין שקיים פה, על פני הכדור. מה הם היו אומרים?
דיאט קולה, כי זה מה ששמנים צורכים הכי הרבה….

מצחיק? קצת.
אבל האם יש בזה גם אמת?
האם מדובר ב"ביצה ותרנגולת" ? אנשים בעודף משקל משתמשים במזונות ומשקאות דיאטטיים כדי לא להשמין, ואותם מזונות דווקא תורמים להשמנה שלהם, ואולי גם ממכרים אותם, אז הם צורכים מהם יותר?
*****
בקליניקה שואלים אותי הרבה "מותר לי לשתות דיאט?"
לשאלה הזו אפשר וצריך להתייחס בצורה מורכבת – לעניין הקלורי, לחומרים המרכיבים את המשקה, וכן לממתקים המלאכותיים.
בכתבה זו נתמקד בשאלת הממתיקים המלאכותיים.
בשנים עברו לא הייתה לי תשובה חד משמעית לשאלה האם כדאי או לא כדאי להמשיך לצרוך ממתיקים מלאכותיים בדיאטה. כמו הרבה דברים גם פה בהרבה מקרים התשובה הנכונה תהיה – תלוי 
מצד אחד – עד כה לא הצליח שום מחקר מדעי קליני להוכיח שממתקים מלאכותיים, כאשר הם נצרכים בכמות המותרת על ידי ה- FDA, באמת גורמים לפיתוח מחלות באופן ישיר.
אמנם, הרשת מלאה ב"מחקרים " ובסיפורים אישיים על אנשים שהורידו את הממתקים המלאכותיים מהתפריט והחלימו ממגוון מחלות החל מכאבי ראש וממיגרנות וכלה בסרטן, אבל אילו מקרים ספציפיים (בהנחה והם אמיתיים) לא קיים שום מחקר רשמי, קליני שמראה תוצאות דומות.
מצד שני – עבור הרבה אנשים מתוק דיאט מרגיע, וסוגר את הצורך למשהו "אחר" אחרי האוכל, או למשהו "מפנק".
לכן, אם רכיב מזון או שתייה מסוים שמכיל בתוכו גם ממתיק מלאכותי חביב באופן מיוחד על לקוח שלי, הייתי לרוב מאשרת אותו.
עם זאת, אנחנו יודעים שממתיקים מלאכותיים מתוקים במאות אחוזים מסוכר רגיל.
עובדה זו מעוררת בעיתיות.
שימוש בממתקים גורם לנו להתרגל לטעם מאד מתוק, ואז מתוק "רגיל" לא מרגיש לנו כיף וטעים, ואז, באופן לא מודע נעלה את כמות המתוק בתפריט שלנו ואת "הסבילות" שלנו למתוק.
והבעיה העיקרית היא שפסיכולוגית, כאשר אנחנו צורכים מזון שמכיל ממתיק מלאכותי כתחליף לסוכר – אנחנו מרגישים יותר מדי "נוח". הרי אין בזה סוכר, אז זה בסדר. אפשר עוד מנה 😊

אממ….לא!
לחלק גדול מהממתיקים המלאכותיים יש קלוריות, ובחלק גדול מהמזונות שמכילים ממתיקים, יש המון פחמימות וקלוריות ריקות שמגיעות מהשומן, מהקמח ומשאר הרכיבים.
למשל –רוב העוגיות "ללא סוכר" מכילות קלוריות ופחמימות כמו עוגיות רגילות, ובמקרים רבים יותר שומן מאשר עוגיות הרגילות באותה קטגוריה. ולמה? כי זה עדיין צריך לענות על דרישת הקהל הבסיסית – להיות טעים.
לאחרונה פורסם בנושא מחקר חדש, שקצת מסיט את התשובות שאנחנו רגילים לתת לשאלות הללו למסלול אחר – החיידקים שלנו.
את המחקר פרסמו שני חוקרים ממכון ויצמן, דר' אלינב ופרופ' סגל, שעומדים בראש "פרויקט התזונה האישית" שמתקיים במכון. במחקר הבסיסי שלהם מצאו אותם חוקרים כי לחיידקי המעיים שלנו תפקיד חשוב ואולי אף מכריע באופן עיכול המזון, פירוקו ובתגובת הגוף להעלאת רמות הסוכר בדם.
התצפיות שלהם על המשתתפים בפרויקט הראו כי משתתפים בעודף משקל ועם סוכרת או טרום סכרת, הם צרכנים "כבדים" יותר של ממתיקים מלאכותיים מאשר אחרים.
לתצפית הזו אין באמת ערך משמעותי כי יתכן וזה נובע מהצורך שלהם דווקא לרדת במשקל ולאזן את רמת הסוכר – אבל זה בהחלט העלה אצל החוקרים את השאלה האם לכמות הממתיקים המלאכותיים בתפריט יש השפעה על רמות הסוכר בדם ועל התפתחות עמידות לגלוקוז?
בשלב הראשון בדקו החוקרים את ההשערה שלהם על עכברים – העכברים חולקו לקבוצות, וכל קבוצה קיבלה אבקה המכילה את אחד מהממתיקים הבאים – סכרין, סוכרלוז או אספרטיים.
קבוצת הבקרה קיבלה אבקה ללא ממתיק (אגב, כמו גם במזונות האמיתיים, גם באבקה שניתנה לעכברים הייתה כמות קטנה של סוכר כדי למסך על הטעם של הממתיק ולהפוך אותו ל"אכיל").
התוצאות הראו שהעכברים שקיבלו את האבקות עם הממתיק נטו פי שלוש יותר להשמנה ולסכרת מאשר העכברים שקיבלו אבקה "נקיה".
פי שלוש!!!
בהמשך החוקרים השתילו את חיידקי המעי של העכברים שצרכו סכרין בעכברים אחרים כדי לבדוק האם החיידקים האם אלו שאחראיים לתוצאות הללו, ואכן נמצא כי הם נטו יותר לפתח סכרת.
אבל עכברים הם עכברים, ואנשים הם אנשים (מפתיע קצת, לא?  ) ולאו דווקא כל מה שקורה במעי העכבר דומה למה שקורה במעי האנושי.
לכן השלב הבא היה לבדוק מה ההשלכות של צריכת ממתיקים בבני אדם.
המחקר היה קטן, והכיל בתוכו 7 אנשים בלבד שקיבלו 12 שקיות סכרין ליום. לא מעט, אבל גם לא המון.
נמצא כי אצל 4 מהם אכן עלתה רמת הסוכר בדם.

אצל כל המשתתפים נמצא, ללא קשר לשינוי ברמת הסוכר בדם, שינוי דרמטי בסוג החיידקים במעי.
ההשערה השל החוקרים היא שהסכרין מעודד התפתחות אוכלוסיית חיידקית מסוימת או פוגע באחרת, וכך משפיע על קצב פירוק המזון במעי ובעקיפין על רמת הסוכר בדם ועל הנטייה להשמנה.
עם זאת, הם מצאו שלא כל אדם מושפע באותה צורה מצריכת הסכרין, כך שיהיו אנשים שעבורם צריכת ממתיקים מלאכותיים מסוג סכרין לא משפיעה על המשקל או על הנטייה לסוכרת.
*******
אז מה המסקנות שלנו מכל זה?
קודם כל, חשוב לשים לב שמדובר במחקר מאד קטן. מאד קטן.
התוצאות שלו נראות ברורות, אבל יתכן שאם הוא יערך בקרב קבוצה גדולה יותר, התוצאות יהיו שונות.
ועם זאת –
עבורי המחקר שינה את ההתייחסות לשאלה – האם להמשיך לשתות דיאט.
כשהשאלה הזו עולה, אני עוצרת כדי לבדוק האם באת קריטי לשתות את כוס הדיאט הזו?
אם כן, ואתם באמת חייבים את כוס הדיאט שלכם אחרי האוכל, סבבה.
תהנו.
אבל בו זמנית – אל תוסיפו לה עוד מוצרי דיאט במהלך היום, ובטח – אל תתנו אותם לילדים.
כמו שהבנו, זה לא מרזה.
וממש לא ברור אם זה לא עלול ליצר נזק.

שלכם,
במתיקות טבעית
אורית