ארכיון הפרעת אכילה - אורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט https://www.oritshemesh.com/tag/הפרעת-אכילה/ דיאטנית קלינית Mon, 27 Apr 2026 07:30:46 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=7.0 לעצור לפני הפרעת האכילה https://www.oritshemesh.com/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%94/ https://www.oritshemesh.com/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%94/#respond Mon, 27 Apr 2026 07:22:00 +0000 https://www.oritshemesh.com/?p=1523 יותר קל למנוע מאשר לרפא, לשקם ולתקן. זה ברור לנו. אבל איך? איך נוכל לעצור התפתחות של הפרעות אכילה אצל הילדים שלנו? נתחיל בצפירת הרגעה. בעוד שהפחד הגדול של ההורים הוא הפרעת אכילה, מחקרים מראים כי רק אחוז קטן מהנערות (וגם הנערים) ידרדרו עד אליה. לרוב, הם יעצרו קודם לכן, בשלב שאני מכנה "התחום

הפוסט לעצור לפני הפרעת האכילה הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>

יותר קל למנוע מאשר לרפא, לשקם ולתקן.
זה ברור לנו.
אבל איך? איך נוכל לעצור התפתחות של הפרעות אכילה אצל הילדים שלנו?

נתחיל בצפירת הרגעה.
בעוד שהפחד הגדול של ההורים הוא הפרעת אכילה, מחקרים מראים כי רק אחוז קטן מהנערות (וגם הנערים) ידרדרו עד אליה.
לרוב, הם יעצרו קודם לכן, בשלב שאני מכנה "התחום האפור כהה".

התחום האפור זהו מרחב גדול, שנע בין הקצוות של אנורקסיה לבולמיה, ובו נראה עיסוק מוגבר באוכל, ספורט ודימוי גוף.

הבעיה שלנו, כמי שמתבונן מהצד, היא שלא תמיד ברור לנו האם רמת העיסוק היא תקינה ומותאמת לגיל,
או מוגזמת על סף המסוכנת בריאותית ונפשית
.
זיהוי השלב הזה קריטי.
כי זה השלב בו התערבות נכונה תייצר את התוצאות הטובות ביותר, ותמנע החרפה והידרדרות.
מזמינה אתכם לקרוא דוגמא קלאסית למה שקורה אצלי בקליניקה

****

"אני רוצה חיטוב", היא אמרה לי בפעם הראשונה שנפגשנו.

ילדה-נערה, בת 13, שירדה במשקל (יותר מדי), ומתעסקת באוכל (הרבה יותר מדי) והגיעה כי הדיאטה שעשתה עבדה יפה,
אבל פתאום התחילו התקפי אכילה שהיא לא מצליחה לשלוט עליהם.
פה היא נבהלה.
בבית ספר היא כבר ראתה ילדה אחרת שאושפזה בגלל אנורקסיה, וממש לא רצתה להגיע לשם.
ההורים שלה ראו בהתחלה את העיסוק החדש בתזונה וספורט ושמחו בו. ובצדק.
יש בזה משהו מרענן ומשמח.

הרי כולנו רוצים לראות את הילדים שלנו דואגים ומטפלים בגוף שלהם, אוכלים בריא במקום ג'אנק, ועושים ספורט.

אבל עם הזמן היא איבדה לא רק (יותר מדי) משקל, אלא את שמחת החיים.

וזה מה שהדליק אצל ההורים אור אדום.

אני רוצה את הילדה שלי בחזרה, אמרה לי האמא בשיחת הטלפון.
היא תמיד הייתה ילדה שמחה וחברותית, מלאת שמחת חיים וביטחון עצמי,
שאהבה ונהנתה לאכול. היא תמיד נראתה טוב, ובחודשים האחרונים היא הפכה להיות רזה יותר, אולי,
אבל בעיקר אובססיבית, עצובה, ומאד מאד מרוכזת בעצמה.

"אני רוצה חיטוב"

בפגישה הילדה רצתה משהו אחר – חיטוב.
מה הכוונה שלך ב"חיטוב", שאלתי
שיראו את השרירים, היא אמרה.

אוקיי, את זה אני יודעת לעזור לך להשיג.

במשך 3 חודשים עבדנו, וכל פעם היא הייתה שואלת ובודקת: "את בטוחה? את כל זה אני צריכה לאכול ?זה לא יותר מדי?"
המחזור חזר להיות סדיר, ואיתו חזרו הצבע לפנים והאנרגיות.
אבל אחרי ה"היי" הראשוני, היא נבהלה.
"אני אוכלת יותר מדי", היא אמרה לי " והאמת היא שאני רוצה לחזור להיות רזה כמו קודם…"
******

נקודת המשבר

יש לנו בראש את התוצאה הסופית אליה אנחנו שואפים, והיא מנותקת בהרבה מדי מקרים ממה שטוב לגוף שלנו.
לא כולנו צריכים ויכולים להיות דקים כמו דוגמנים, לא כולנו יכולות לתחזק גוף נערי, עם מותן צרה וישבן מוצק,
לא כל נער יכול להשיג ריבועים בבטן גם אם הוא מתאמן המון.
וההתנגשות הזו, בין מה הגוף שלי מאפשר לי, לבין איך שהחברה אומרת שיפה להראות, היא קשה מנשוא.
ולא כולם מוכנים לעשות את העבודה הקשה שנדרשת.
אבל מי שתעשה אותה, תצליח לחיות חיים של איזון בין דרישות החברה לנראות לבין בריאות פיזיולוגית,
ותוכל לחיות חיים של הנאה ושמחה בגופה.
*****

מה כולל התהליך?

בשלב הראשוני התהליך כולל הבנה של צרכי הגוף ברמה הפיזיולוגית והתאמה של התזונה והספורט.
בהמשך, נצלול להבנה מנקודת מבט ביקורתית של תרבות היופי והאכילה המערבית,
והתבוננות כנה, לא שיפוטית על עצמי ועל החברה שלי.

נראה מה משפיע עלינו ובאיזה אופן,
מה האינטרסים, ומה מפעילים עלינו בשמם
מה הנזקים שעלולים להיות או כבר נוכחים בחיינו
ובעיקר  – איך לחיות עם הידיעה העמוקה שאני לא מושלמת, וגם לא אהיה,

ועדיין להיות שלמה ולהרגיש טוב עם מי שאני ומה שאני מביאה.

ואז,
ורק אז, נוכל גם לקחת את הידע שלנו על תזונה בריאה וספורט,
להפסיק "לעשות דיאטה" או "להיות בחיטוב"
ובאמת להפוך אותו לדרך חיים..

הפוסט הזה עורר אצלך משהו? אל תישאר/י עם זה.
לתאום שיחה ו/או פגישה שלחו לי הודעה, ואחזור –  0544998510

לקריאה נוספת אצלי באתר על בעיות אכילה בילדים –
נערות ודיאטה – (לא) קשור להרזיה?
הפרעת האכילה החדשה

הפוסט לעצור לפני הפרעת האכילה הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]> https://www.oritshemesh.com/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%9c%d7%a2%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%a7-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%99%d7%9c%d7%93-%d7%94/feed/ 0 בלוג אישי – פרק 2 https://www.oritshemesh.com/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a4%d7%a8%d7%a7-2/ https://www.oritshemesh.com/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a4%d7%a8%d7%a7-2/#respond Tue, 20 Oct 2020 08:14:24 +0000 http://www.oritshemesh.com/?p=258 מה צליאק עכשיו? אין לנו צליאק במשפחה. לפחות לא צליאק מאובחן, ולכן – באמת שלא ציפיתי. והילדה שלי לא נראית "ילדת צליאק" – היא גדלה ומתפתחת באופן תקין לחלוטין, היא מתלוננת "בקטנה" על כאבי בטן, אבל לא משלשלת, לא שוברת עקומת גדילה, לא חסרת תאבון. אבל להבדיל מהורים שאין במשפחה שלהם צליאק, והאבחון נופל

הפוסט בלוג אישי – פרק 2 הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]>
מה צליאק עכשיו?
אין לנו צליאק במשפחה. לפחות לא צליאק מאובחן, ולכן – באמת שלא ציפיתי.
והילדה שלי לא נראית "ילדת צליאק" – היא גדלה ומתפתחת באופן תקין לחלוטין, היא מתלוננת "בקטנה" על כאבי בטן, אבל לא משלשלת, לא שוברת עקומת גדילה, לא חסרת תאבון.
אבל להבדיל מהורים שאין במשפחה שלהם צליאק, והאבחון נופל עליהם כרעם ביום בהיר, אני יודעת מה זה צליאק.
יודעת טוב.
כדיאטנית יותר מ-20 שנה, פגשתי לא מעט לקוחות עם צליאק, ברור לי בדיוק עם מי אנחנו מתחתנים עכשיו, וגם ברור לי שזו חתונה קתולית.
לצערי, לי אין את הפריבילגיה לאשליות.
אני יודעת שאם יש נוגדנים, אז יש צליאק. הבדיקות הבאות הן כדי ליצר הוכחה רשמית, כדי שלא יהיה ספק, לא כדי להפריך את האבחון.
ואני גם יודעת מה אומרים להורים במצב כזה (אמרתי את זה בעצמי כל כך הרבה פעמים) – צליאק זו לא מחלה. זה מצב שאפשר להתמודד איתו בקלות יחסית, בטח היום, כשיש כל כך הרבה תחליפים. ואיזה יופי שמצאתם את זה מוקדם, לפני שיש בעיות, לפני הנזקים. ואיזה כיף שהילדה לא סובלת במיוחד, הרווחתם. היי, זה לא סרטן! זה גם לא סכרת! אל מתים מזה, לא לוקחים תרופות, הכול בסדר. זה רק צליאק.
הכל נכון .
ועדיין.
איזה באסה!!!
וזו קצת באסה כפולה, כי עמוק בפנים, את לא נותנת לעצמך את הרשות המלאה להתבאס. כי בכל זאת, תגידי תודה, הכל טוב. זה רק צליאק, אז תפסיקי. מה הסיפור שלך? הכל בסדר.
שני הקולות האלו מתנגשים בתוכי, מלחמת ענקים.
אל מול בן הזוג שלי, שכן מרשה לעצמו את "הפריבילגיה של הבורים", כלומר -להאמין שאין צליאק עד שיוכח אחרת, אני מוציאה קול אחד – האחראי, היודע, הרגוע.
אבל בתוכי, יש את הקול השני, שמתבאס נורא ו… מת מפחד.
כן, מפחד.
יש לי ילדה מהממת, עצמאית ומאד אינטליגנטית ורגישה.
והיא אוהבת לאכול, בעיקר שוקולד, כמו הרבה ילדים, אבל גם לחם. לחם זיתים, טוסט, פיתה, פסטה, פתיתים, שניצל…
והראש שלי דוהר קדימה-מה יקרה בגן? מה יקרה במסיבות? עד כמה הצליאק יכול לעורר מריבות ביננו, עד כמה הוא ישלח אותי להיות ההורה הרע, המגביל, האוסר ואותה להיות הילדה שגונבת אוכל, שמתחבאת שלא אראה?
ואני יודעת שיש תחליפים, אבל יודעת שבמקרים רבים הם שונים בטעם, לא תמיד באמת טעימים, ומשמעותית – פחות בריאים ויותר משמינים…
קצת כמו תסמונת הסטודנטים לרפואה, שבטוחים שיש להם כל מחלה שהם פוגשים, וחושבים ישר על הרע ביותר.
או במילים אחרות – אני מתה מפחד מה-"זנב" שמצטרף פעמים רבות לכל מגבלות האכילה ששמים מסיבה זו או אחרת על ילדים.
אני מפחדת מהפרעת אכילה.

הפוסט בלוג אישי – פרק 2 הופיע ראשון באורית שמש - דיאטנית קלינית ותזונאית ספורט

]]> https://www.oritshemesh.com/%d7%91%d7%9c%d7%95%d7%92-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%99-%d7%a4%d7%a8%d7%a7-2/feed/ 0